אאא

עמנואל בן אברהם, הינו עובד זר מהפיליפינים כשבע עשרה שנה בארץ, הוא זכה לסעוד את מרן רשכבה"ג הגרא"מ שך זצוק"ל בערוב ימיו, ואת נשיא ישיבת פוניבז' הגאון רבי אברהם כהנמן זצ"ל.

ההיכרות הקרובה עם גדולי התורה ועם אלוקי יעקב הביאה אותו להתקרב, להתעניין, ללמוד, ולהכריז את הכרזתה של רות המואבייה 'עמך עמי, ואלוקיך אלוקי, באשר תלכו אלך, ובאשר תמותו שם אקבר'.

בשיחה עם א. אברמוביץ ב"יתד נאמן" הוא מספר על התהיה, ההחלטה, ועל התגובה של בני משפחתו.

זר שייכנס לבית הכנסת ברחוב עמיאל בבני ברק, ישתאה לראות מראה יוצא דופן: עובד זר בעל חזות פיליפינית מלווה יהודי הדור מראה, הם נכנסים לבית הכנסת, היהודי המבוגר מניח תפילין, עד כאן מראה שגרתי למדי, אלא שאז מוציא העובד תיק מהודר נוטל מתוכו זוג תפילין מברך ומניח של יד ושל ראש, שניהם מתחילים להתפלל את תפילת שחרית.

זהו ר' עמנואל בן אברהם, עד לפני שבוע אמיל מניטה מפיליפינים, גר צדק שטבל בימים אלו לשם יהדות והצטרף לעם ישראל. ר' עמנואל הגיע לארץ לפני כשבע עשרה שנה בארץ הוא סעד את נשיא ישיבת פוניבז' הגאון רבי אברהם כהנמן זצוק"ל ובהמשך סעד גם את מרן הגרא"מ שך זצל בשנותיו האחרונות.

קשה לזהות בפניו את הדמות הפיליפינית המוכרת, משהו בפניו מביע יותר, עמוק יותר. בשונה מאלפים אחרים גילה ר' עמנואל את אור היהדות במסגרת "עבודתו": הוא ראה ונוכח בבית גדולי ישראל זצוק"ל את השוני הגדול בהנהגתם של תלמידי חכמים, את המוסריות של אלה שהתורה היא חייהם, את הרצינות וכובד הראש של הנהגת הסובבים, והפנים גם את המאמץ הגדול לכבד ולהוקיר את גדולי ישראל, מדד והתפעל מכבוד התורה, מההדר לזקני הדור. לדבריו הרגיש שיש כאן משהו אחר, עוצמתי יותר ומוסרי יותר. כמו יתרו, ר' עמנואל אברהם שמועה שמע ובא.

בשיחה ל"יתד נאמן" מספר עמנואל: "אני גדלתי בפיליפינים כנוצרי. בילדות למדנו אותנו את הדת הנוצרית ונחשפתי לטקסטים של התורה. כשהגעתי לכאן לארץ ישראל אמרתי לעצמי שאני רוצה לבחון היכן נמצא הדבר האמתי, הדבר שהכי קרוב למה שמשה רבינו מסר בהר סיני. כאשר הגעתי לארץ וראיתי מקרוב את גדולי התורה, את ההנהגה של לומדי התורה ושומרי המצוות, כיצד הם מקיימים את המצוות בדביקות, התפילין, המזוזה, בדיוק כפי שהצטוו, לא משהו מתפתל... (מחווה בידו תנועת התפתלות...) הרגשתי שיש כאן איזה משהו מאד מאד אמיתי, אז הבנתי שהיהדות היא הדבר הראשוני, הדבר שנמסר על ידי משה רבינו בהר סיני ללא כל שינוי. היהדות השמורה לאורך כל הדורות בדיוק כפי מה שמשה רבינו מסר ללא כל תוספות ושינוי, העניק לי את ההסבר לתחושה שכאן נמצא הדבר האמיתי והמקורי".

מה ראית כאשר סעדת את גדולי ישראל?

"אני סעדתי את הגאון הרב אברהם כהנמן זצ"ל, ואז הרב יחזקאל אסחייק שיחיה הביא אותי לבית מרן הרב שך זצוק"ל. הוא כבר היה בשנותיו האחרונות ממש. ראיתי בהנהגה של גדולי ישראל גם בעת זקנותם וחולשתם את ההנהגה המיוחדת שלהם ואת הרצינות שבעשיית המצוות, את כבוד התורה, את ההנהגה המוסרית והאצילית עם זקני הדור, זה עורר בי את התחושה שיש כאן משהו עמוק יותר, ישר יותר, מקורי יותר, והתחלתי להתעניין עד שהגעתי לרצון הפנימי להיות שייך לעם ישראל ומשויך לתורתו. היום הצימאון הגדול שלי הוא לדעת עוד ועוד על חכמת התורה וידיעתה".

לתחושתך, הדת היהודית היא קלה לקיום או קשה?

"קשה (מחווה תנועת נחישות). האמת דורשת נחישות. אבל אני רוצה משהו רציני, לא קליל אלא עמוק. כאשר מגישים אוכל, כל נוצרי אוכל מיד, אבל אני רוצה משהו שיש בו מחשבה ושליטה עצמית. מהשנה שהגעתי לארץ לפני כשבע עשרה שנה, צמתי ביום הכיפורים... עוד לפני שהתגיירתי".

איך אתה מרגיש כשאתה בוחר להשתייך לעם אחר ממשפחתך?

"בדיוק כפי שהרגישה רות המואבייה. בניגוד לעורפה שעזבה אותה, הטתה רות עורף לבית אביה, ואמרה לנעמי "באשר תלכי אלך, אלוקיך אלוקי, עמך עמי, ובאשר תמותי שם אקבר". בדיוק זאת ההרגשה שלי, אני מרגיש שעם ישראל עמי ואלוקי ישראל אלוקי באשר ילכו אלך".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השבוע עברת ברית מילה, שינית את שמך מאמיל ל'עמנואל' למה בחרת בשם הזה?

"האמת שאני רציתי לקרוא לעצמי 'גבריאל', אבל הרב קפלן הציע לי את השם 'עמנואל' ונקראתי בישראל בשם 'עמנואל בן אברהם'".

בסיום השיחה מבקש ר' עמנואל לנצל את הבמה להודות למרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, והגאון רבי נסים קרליץ שהאירו לו פנים וקירבו אותו בתחילת דרכו, וכן לבנו הגאון רבי שלמה קנייבסקי ראש ישיבת "קרית מלך", הגאון רבי שריה דבלצקי ולכל הרבנים החשובים שהוא מונה אשר סייעו לו בלימודי ההלכות והיהדות ופתחו לו פתח כפתחו של אולם לעולם היהדות.

אחר כך הוא נוטל ספר תהילים מתרפק על הדפים. הוא אומר שיש לו תחושת חיבור עמוקה עם הספר של דוד המלך שהיה מגזע רות המואביה, וזמירותיו פורטים על לבו.

בשלב מסוים במהלך השיחה, ביקשנו לצלם כמה תמונות, היות שלא נערכנו מראש עם מצלמה ביקשנו מר' עמנואל שיחי' אם יש לו מכשיר טלפון עם מצלמה כדי לנצל זאת עבורנו, אלא שהתגובה שקיבלנו הפתיעה אותנו, ר' עמנואל שולף מהכיס פלאפון מהסוג הישן והפשוט, מחווה לנו על סמל הכשרות של וועדת הכשרות לענייני תקשורת, הוא אומר לנו בפשטות תהומית: "הלא אני קבלתי על עצמי עול תורה ומצוות, זה כולל גם ציות לגדולי התורה שלא להשתמש בפגעי הטכנולוגיה, אינני מחזיק שום מכשיר מתקדם אלא כמו שאתם רואים פלאפון פשוט".