אאא

לאחרונה גורמים מהמגזר החרדי, מהארץ ומחו"ל מצאו לנכון למחות כנגד הרב דוויק מלונדון, על רקע שיעור שמסר בנוגע למה שנהוג לכנות 'אנשי התועבה'. מלבד שמות גנאי, עלבונות ולשון הרע שספג הוציאו עליו גם שם רע. אומנם הדברים שנאמרו הם אינם הדברים המורגלים לנו לשמוע כמגזר, אך מי שהקשיב לשיעור בעיון יכל להבין שאלו הדברים לא סטו מההלכה והרב דאג לבסס את דבריו מתוך הכתובים, חז"ל ורבנים. אז לא מובן מה חטאו שזכה למטר קללות וגידופים ברחבי הרשת ואף איומים על עתיד כהונתו כרב קהילה.

למי שלא הבין, הרב דוויק כלל וכלל לא מעודד מעשי תועבה. להפך. הוא הסביר בהרחבה את האיסור. אך מה שיפה אצלו זאת נקודת הפתיחות, הראש המהפכני זה שמסוגל לראות ולהבחין בהליכים חברתיים ולזהות בתוך הטומאה, את הנקודה הקדושה שהיא אמורה ללוות אותנו בדרך ה'. חשיבה מהפכנית שחסרה כל כך בחברה החרדית אשר שוללת, מתעבת ופוגעת בכל מי שלא כמותה. הפחד להיפתח ולראות שאין רע היורד מהשמיים וזה שיעור בסיסי בעבודת ה'. המסוגלות לראות את הזולת בעיניים רחמניות, אוהבות ויהודיות, כי בסופו של יום כולנו חוטאים, כולנו פגועים ומי קבע איזה חטא מחויב הרחקה וסילוק ואילו חטאים עדיין מאפשרים אישור כניסה לחברה החרדית? אנו בני אנוש נולדנו כך שאין ברירה אנו עשויים לחטוא גם בלי שנרצה, כאלו אנחנו בשלימותנו. זהו רצון ה', שכאשר נחטא, על דרך זו נלמד להתמודד כפי שכתוב בתורתנו הקדושה.

לשון הרע היא תמצית של רוע ואטימות, חילול המהות של ערכי התורה. אדם המסוגל להכפיש יהודים מתוך הקהילה, תוך רצח נפשו ואישיותו של יהודי תמים, הגורם לצער וייסורים לקורבנות, למשפחותיהם, לחברים וגם ללא מעורבים הצופים מן הצד שנקלעו בטעות לשטח אש. הוא אדם מושחת, הראוי לרחוק ממנו שכן מצורע הוא. הכלי המשחית, הקלות הרבה שבה החברה מוקיעה ומקללת, הורסת והופכת אותם לחברה מצורעת שהצרעת נגועה בכל גופם עד שהטהרה רחוקה מהם והלאה. ובפרט כאשר מהללים ומשבחים את הפוגעים הגדולים ביותר, בבחינת המצורע הוא הטהור החדש, הקדוש החדש, כמובן, כל עוד מתנהג הוא בחיצוניותו כפי הנורמה והמקובל.

כלי המשחית משמש את החברה כאג'נדה ליצור התנגדות לחברה הכללית, ליצור סביבה שונאים ואויבים בכוונה תחילה. כיון שכל צידוקה וקיומה של החברה החרדית מבוססת על בידול מפני הרוח הזרה, האנטישמיות שמסביב. והנה אנו בדור שצידוק לבידול הולך ופוחת. רוב העם הינם מאמינים בני מאמינים כל אחד בדרגתו, המדינה מאפשרת ומממנת שירותי דת, חינוך יהודי, אוכל כשר בשפע. אולם עסקני החרדים הרוצים לשמר את כוחם, לצורכי רווח וכח אישיים, עמלים קשות לשמר את הבידול. אזי באה טקטיקה זולה של הפיכת העולם החיצון לאויב, לרע, לשונה ואחר ואין לנו על מי לסמוך אלא על מנהיגינו.

כיון שניתן רשות למשחית להשחית באישור עסקני הציבור, כך כל עובר ושב נהפך למטרה של שנאה אנטישמית, קללות ונאצות. כך חיילים יהודים מותקפים ללא רחם, יהודים עם חזות מזרחית מושפלים במוסדות אשכנזים, נשים מדוכאות ומודרות מכל במה, פשקעווילים, מכות לעוברי אורח תמימים ועוד התנהגות בהמית דוחה. המתבונן מהצד במקום להתרשם ולראות את היופי, התום והטוהר של החרדים, מתרשם מאנדרלמוסיה, שנאה, פחד ואי שפיות. האדם בעל השכל הישר מתרחק ומתבדל מחבורת המשוגעים פן יפגע בקרבתם, או גרוע מכך יוכר כאחד מהם.

גם השואה היתה גזרה מאת ה', שהחלה בתחילת מלחמת עולם הראשונה. מלחמת עשיו בעשיו, שאחד יכלה את השני. במילים אחרות, שהרוסים יהרגו את הגרמנים ושהגרמנים יטבחו ברוסים, וכדו'. מלחמת העולם השניה הייתה למעשה המשכה של מלחמת עולם הראשונה עם הפסקת אש ארוכה.

גם פה היהודים הפכו לעשן וסבון כאשר מצאו עצמם באמצע הכאוס העולמי, קרבן לכל הצדדים השטופים במסע של טירוף ורצח. ברגע שניתן רשות למשחית, ברגע שהשנאה השתחררה, השתחררה גם האנטישמיות. צריך להבין שברגע שעשיו טובח אין מקום שם ליעקב. היהודי בעל השכל הישר קם והולך.

המגזר החרדי הולך ומקצין, משחרר את המשחית, את הגזענות, את השנאה. ברגע שאין גבולות ברורים של הלכה החברה הזו מכלה את עצמה. כך נוצר מצב אבסורדי שמאפשרים פגיעה ברב של קהילה אך הם לא ימסרו שמות של פדופילים למשטרה כי זה לשון הרע, ויש דברים שצריך לטאטא מתחת לשטיח אחרת מה יגידו כולם. מה יותר תועבה מלשון הרע, איסור שהוזהרנו רבות בתורה בהרחבה, לעומת אותם מעשי תועבה שדובר אודותם שם בקצרה.

לא נותר אלא אולי לקיים בחוצות ירושלים צעדת לשון הרע, הגיע הזמן לומר 'נגועים אנו', לחזור ממשרפות הפחים אל ספסלי בתי המדרש וללמוד מחדש יהדות מהי.

אריאלה פישר פעילה חברתית