לאחר שנים בהן הוגדר כקול מתון בחברה הישראלית ובמהלכן נמנע מלהיכנס לעימותים בנושאי דת, בסוף השבוע האחרון התראיין רבה הפורש של תל אביב יפו ולשעבר הרב הראשי לישראל הגאון רבי ישראל מאיר לאו ל"ידיעות אחרונות", ומתח ביקורת נוקבת על הידרדרותה של המדינה מבחינה רוחנית.
"אני שואל את עצמי - זו הרי מדינה יהודית, ומה נשאר מזה? מתחתנים אצל בדרן, הולכים להיקבר בקיבוץ שעושה מזה הרבה מסחרה, פותחים חנויות בשבת - והכל כשר, הכל בסדר. אז מה נשאר מהיהודי פה?"
"אני לא רוצה להיות בר פלוגתא, אני כל החיים משתדל ללכת בין הטיפות של החברה הישראלית ואני נגד כפייה משני הצדדים" אומר הרב לאו בראיון לעיתון, אולם מותח ביקורת על הסיקור המוגזם, בעיניו, בתקשורת הישראלית לאירועים חילונים לעומת החיים הדתיים בתל אביב: "אני לא אומר שאין בה תופעות של חילוניות, אני לא עיוור ולא חירש, אבל יש בה גם הרבה שומרי מצוות".
"על 547 בתי כנסת ועל מצעד של יהודים פעמיים ביום לתפילה אם אחד לא כותב ולא מדבר, אבל על המצעד שהיה כאן ביום שישי האחרון ושמתקיים פעם בשנה אתם כותבים בכל העיתונות עם תמונות צבעוניות בעמוד הראשון. על המצעד עצמו אומר הרב לאו: "הוא לא שייך לעיר, זה הפך לחלק מביזנס גדול. אני לא רואה ולא מבין במה הפומביות עוזרת לפתרון הבעיה, אדם שיש לו בעיה אישית, זה שהוא ירקוד על משאית בצהרי היום יתרום לפתרון? אני לא מבין את זה"
את המאבק החילוני לפתיחת מרכולים בשבת, מכנה הרב לאו: "תאוות בצע, רדיפה של מספר בעלי מרכולים אחרי כסף".
על הביקורת נגד הממסד הדתי אמר הרב לאו: "המחשבה שאיפה שיש דתיים נדבק כסף, זה כמעט אנטישמי". על הטענה כי "הלחץ המופעל על החילונים דווקא מרחיק מהדת" אמר הרב לאו: "מה שמרחיק זו האמריקניזציה, אנחנו יבואנים של תרבות זרה. כששחקן, בדרן, זמר ודוגמן עורכים טקס קידושין, זה יותר חוויתי מאשר חתונה יהודית?".