"דרך ישרה"

סנהדרין מח' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

'כיכר השבת' מגיש סיכום קצר וממצה של הדף היומי - מסכת סנהדרין דף מח', שבת יא' אלול תשע"ז, בתוספת שאלות לחזרה ושינון הדף הנלמד, בעריכת הרב ישראל ויינגולד (הדף היומי)

(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

דף מח

א. הזמנה למת כגון אריגת בגד, לאביי אסור דהזמנה מלתא ולרבא שרי דהזמנה לאו מלתא, ומייתי 1. אביי גמר מעגלה ערופה בגז"ש דמתסרא בהזמנה, ורבא יליף משמשין ממשמשין. 2. רבא גמר מע"ז שלא נאסרת בהזמנה, ולאביי ילפינן מדברים שדרך היהודים לעשות. 3. כיפה הטמאה מדרס נטהרת בנתינה לס"ת, מוקי שנתנתו וכרכתו, וכמו סודרא לתפילין דאזמניה וצר בה. 4. בנין שבנאו לשם חי מותר בהנאה ואם הוסיף נדבך לשם מת נאסר, מוקי שקבר שם מת ואח"כ פינהו. 5. החוצב קבר לאביו ונקבר במקום אחר לא יקבר בו עולמית, ודחי משום כבוד אביו, כמו דאסרינן בסיפא חוצב אבנים עבור אביו. 6. קבר חדש מותר בהנאה ונאסר רק בהטיל בו נפל, ודחי דאתי לאפוקי מרשב"ג המתיר בהנאה קבר של נפל לאחר שפינהו. 7. מותר המת: לת"ק ליורשיו, לר"מ לא יגע בהן, ולר"נ יכבד בהם את המת, ומחלוקתם להו"א אי הזמנה מלתא או לא. ומתרצינן דלאביי לכו"ע הזמנה מלתא ופליגי האם המת תפיס מה שלא ראוי לו, ולרבא לכו"ע הזמנה לאו מלתא ופליגי האם המת מוחל על כבודו עבור היורשין. 8. מצוה להציל כלים שזורקין הורי המת על המטה אף שהזמינום, ודחי דלא חל כיון שנעשה מחמת צערן. ורשב"ג שאוסר אם נגעו במטה, היינו במטה שנקברת עמו ומשום אחלופי בתכריכין. 9. כיס שעשאו להניח בו תפילין אסור להניח בו מעות, תירץ דאיירי בעשאו והניח בו. 10. אמר לאומן שיעשה עבורו נרתיק לתפילין מותר להשתמש בו לדברי חול עד התחלת השימוש בקודש, ש"מ הזמנה לאו מילתא. 11. למסקנא הויא מחלוקת תנאים גבי תפילין שטלה עליהן עור שלא עובד לשמה, ת"ק מכשיר דהזמנה לאו מילתא, ורשב"ג פוסל דס"ל הזמנה מלתא, והלכתא כרבא דהזמנה לאו מילתא.

ב. נכסי הרוגי ב"ד ליורשין, ונכסי הרוגי מלכות לת"ק למלך ולר"י ליורשין. ומייתי 1. אחאב ירד לרשת את כרם נבות, היה בן דודו וירשו, ובני נבות לא ירשו את אביהם כיון לאחאב הרג אף אותם. 2. ברך נבות אלקים ומלך, הוסיפו בכדי לאפושי ריתחא, לר"י מלך ולחכמים אלקים. 3. יואב רצה למות באהל ה' אתי כמ"ד נכסיהן למלך, ולר"י נס לשם להרויח חיי שעה.

ג. קללות דוד את יואב שהתקיימו לבסוף בזרע דוד 1. זב נתקיים ברחבעם, בגז"ש מרכב. 2. מצורע בעוזיהו, כשנכנס להקטיר. 3. מחזיק בפלך באסא שחלה את רגליו, וזהו פודגרא שהיא כמחט בבשר החי. 4. נופל בחרב ביאשיהו, שעשו המורים כל גופו ככברה. 5. חסר לחם ביכניה שקבל ארוחותיו מאת נבוכדנצר.

ד. סוגית יואב 1. הסכים לבא לשלמה שימיתנו בתנאי שיקבל במקומו את הקללות שקללו דוד, ומכאן שעדיף לאדם להיות מקולל ולא מקלל. 2. דנו על הריגת אבנר, יואב אמר שהוא גואל הדם של עשהאל, והוכיח שאבנר לא יכל להרוג את עשהאל מדין רודף. שמזה שאבנר כיוון את חניתו בדופן חמישית שמרה וכבד תלויין בה, מוכח שאבנר יכל להציל את עצמו באחד מאבריו ולא נצרך להרוג את עשהאל. 3. דנו על הריגת עמשא, ואמר שמרד במלכות דוד בכך שהתעכב בהבאת איש יהודה. ועמשא לא רצה לבטלם מתורה, דדריש מהפסוק רק חזק ואמץ מיעוטא דאין רשות אפילו למלך לגרום ביטול תורה. 4. יואב מרד במלכות, בכך שנטה אחרי אדוניה. 5. יואב בקש לנטות אחרי אבשלום ולא נטה, כיון שעדיין נשארה לחלוחית גבורתו של דוד, או אצטגניני שלו שהם ארבע מאות בעלי אגרופין של בית דוד. 6. לר"א בר כהנא אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה, וללא מלחמות יואב לא יכל דוד לעשות משפט וצדקה. 7. וישיבו את אבנר מבור הסירה, שאבנר נהרג בגלל שתלה את לקיחת חנית שאול בבור ואת כריתת כנף מעיל שאול בסירה במקום שיודה שנעשו ע"י דוד. 8. יואב הטה את אבנר אל תוך השער, שדנו כמשפט סנהדרין כדלעיל. 9. לדבר אתו בשלי, שיואב שאלו על חליצת יבמה גדמת. 10. יואב מת על שפגע בשני אנשים: טובים שדרשו אכין ורקין, וצדיקים שלא עשו את צווי המלך בפה לעבור על ד"ת בהריגת כהני נוב, ויואב הרג את אוריה כפי שקבל צווי באגרת מדוד. 11. עמשא לא נשמר מחרב יואב, שלא חשדו. 12. יואב נקבר בביתו שהיה כמדבר, מופקר לעניים או מנוקה מגזל ועריות. 13. יואב יחיה את שאר העיר, שיואב דאג לעניי ירושלים אפילו לדגים קטנים.