אאא

דף עב

א.    דיני בא במחתרת 1. הבא במחתרת מותר להרגו על שם סופו, משום דבא על דעת כן שאם הנגנב יתנגד ללקיחת ממונו יהרגנו, לכן הוי רודף ונאמר עליו הבא להרגך השכם להרגו. 2. אם שבר כלים במחתרת כשלא היה לו דמים פטור, ובנטל כלים פליגי כדלקמן. 3. אם זרחה עליו השמש, שצריך שיהא שלומו ברור כשמש: דאב אינו רודף, סתם אדם הוי רודף, ובן הגונב אצל אביו צריך שיהיה לאב ברור כשמש ששלום לו ואז אסור להרגו. 4. אין לו דמים אף בשבת, וקמ"ל דלא הוי כהרוגי ב"ד שאסור להרגן בשבת. 5. דמים לו אפילו בשבת, לפקח כותל שנפל עליו. 6. להלכה מיתתו בכל אדם, וקמ"ל דאף אחר שרי להציל את הנרדף. 7. ומת בכל מיתה, וא"א ללמוד מרוצח כיון דהוי עם גואל הדם שני כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין. 8. חייב אף בנמצא בגגו חצירו וקרפיפו, וקאמר מחתרת משום שרוב הגנבים התם קיימי, או דמחתרתו זוהי התראתו.

ב.    בא במחתרת ונטל כלים, רב פוטרו מלהשיב משום דבדמים קננהו ורבא מחייבו. ומייתי 1. היכא דיש לו דמים ונטל כלים ונאנסו חייב, ש"מ דהוי ברשותו ובאחריותו ולא הוו פקדון גביה. ודחי דהתורה העמידתם ברשותו רק לענין אונסין אבל לא קנאם וחייב בהשבה, דלא גרע גזלן משואל. 2. במשנה בא במחתרת ושבר חבית פטור ומשמע דאם נטלה חייב, ודחי דאיירי אף בנטל וקמ"ל דביש לו דמים חייב אפילו בשבר, וקשיא על רב דבהא פשיטא שחייב הא מזיק הוא. 3. הגונב כיס בשבת והוציאו חייב כיון דנתחייב מקודם באיסור גניבה, ואם גררו פטור משום קלב"מ ש"מ דקונה בדמים, ודחי דאינו בעין כגון שגרר את הכיס לנהר.

ג.     קטן הרודף, ר"ה מחייב דרודף א"צ התראה. ומייתי 1. עובר שיצא רובו אין נוגעין בו אף דרודף את אמו, ודחי דמשמיא רדפי את אמו. 2. ברייתא דרודף א"צ התראה, אתי כר"י בר"י שמחייב חבר בלא התראה. 3. ברייתא דצריך להתרות ברודף, מוקי שלא יכולים להצילו שנמצא בעבר השני של הנהר, ומתרים בכדי שיוכלו להרגו בב"ד.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. דיני הבא במחתרת והיתר הריגתו ומנין (8)

ב.המחלוקת בדין בא במחתרת ונטל כלים, והשמועות כיצד מיישבינן (3)

ג.דעת רב הונא דקטן הרודף אינו צריך התראה, מהיכן רצינו להביא ראיה והדחיות (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com