אאא

דף עג

א.  מנין שניתן להציל את הנרדף בנפשו של הרודף 1. ברציחה: לא תעמוד על דם רעך, ודחי דאתי לחיוב טירחא בהצלת גופו. 2. ק"ו מנערה המאורסה שבא לפגמה ונהרג, קשיא דאין עונשין מן הדין. 3. רוצח הוקש לנערה המאורסה, שנאמר ורצחו נפש כן הדבר הזה. 4. בנערה המאורסה: ואין מושיע לה, משמע דמציל אותה בכל מה שיכול. 5. ולנערה לא תעשה דבר, ודחי דלא איצטריך משום דילפינן נערה שנאמר ימות דאתי לכל חייבי מיתות ב"ד. 5. אין לנערה חטא, להצלה בחייבי כריתות. 6. ימות, להצלה בחייבי מיתות ב"ד. 7. עובד ע"ז לפי ר"ש, דיליף בק"ו פגם גבוה מפגם הדיוט וסובר עונשין מן הדין. 8. חילול שבת לר"א בר"ש, דיליף מע"ז בגז"ש חילול.

ב.  המיעוטים דאין להציל בנפש הרודף ומ"ט 1. חייבי לאוין, דהוי פיגמא זוטא. 2. נעבדה בה עבירה. 3. יש לה מושיע. 4. האומרת הניחו לו, לרבנן קטלינן כיון דרחמנא קפיד על פגמה, ולר"י אינו נהרג דההיתר להרגו הוא דווקא כשהיא מוסרת את עצמה להריגה. 5. קרא נער ונערה אתו למעוטי ע"ז ובהמה, לר"ש לבהמה ושבת, ולראב"ש אתו רק למעוטי בהמה.

ג.   מקשינן כיון דניתן להרוג מדין רודף מי שבא על חייבי כריתות, אמאי נאמר שמשלם קנס. ומתרצינן 1. איירי אחר העראה דהואיל שכבר נפגמה אסור להרגו, וחייב קנס על גמר ביאה שהשיר בתוליה, ואתי רק כמ"ד העראה זו נשיקה. 2. למ"ד העראה זו הכנסת עטרה פגימתה וקנסה הוו כאחד, ואיירי כשקודם נפגמה בבעילה שלא כדרכה וחיוב קנס הוא על ביאה כדרכה. 3. במניחתו שלא יהרגנה, כר"י שסובר דאסור להרגו. 4. במפותה, דאסור להרגו משום שאינה מקפדת. 5. ביכול המציל לפגוע ברודף באחד מאביבריו וכריב"ש, דאז אינו עומד להריגה.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. האיסורים שבהם יש להציל את הנרדף בנפשו של הרודף, השיטות ומנין (8)

ב.המיעוטים היכן אין להציל את הנרדף בנפש הרודף, ומ"ט (5)

ג.מקשינן כיון דניתן להרוג את הבועל שבא על חייבי כריתות, אמאי משלם גם קנס ולא הוי פטור כדין מיתה ותשלומין (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com