אאא

במקביל לממצאי חקירת רשות ההגבלים העסקיים נגד החברה המרכזית, הוגשו עד היום לבתי המשפט לפחות שתי תביעות ייצוגית של אזרחים פרטיים נגד החברה, בטענה שניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי.

התביעה הראשונה, על 450 מיליון שקל, הוגשה באוגוסט 2016 לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בטרם נודעו ממצאי החקירה. בבקשה לתביעה הייצוגית נטען כי החברה גובה מחיר מופרז על בקבוקי 1.5 ליטר של קוקה קולה שאינם דיאט. בבקשה נטען כי יש להורות לחברה להשיב לקבוצה הייצוגית סכומים מופרזים ובלתי־הוגנים שהחברה גבתה לכאורה עבור המוצר.

"מחירו המופקע של הקולה בישראל אינו גזירת הגורל", נכתב בתביעה. "הוא תולדה ישירה של ניצול כוח מונופוליסטי לרעה. ניצול שכזה נעשה באופן עקבי ומתמשך על ידי החברה למשקאות", נכתב בבקשה.

את הבקשה הגיש עו"ד רונן גפניאל באמצעות עוה"ד שחר בן מאיר, איציק אבירם, רנן גרשט ואופיר נאור. לדברי גפניאל, חוק ההגבלים העסקיים אוסר באופן מפורש על בעל מונופול לעשות שימוש לרעה בכוחו, ולא קיימת לו חירות לגבות כל מחיר כאוות נפשו.

תביעה יצוגית נוספת הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד זמן קצר לאחר שהממונה על ההגבלים מיכל הלפרין הודיעה על כוונתה להטיל על החברה המרכזית קנס. תביעה זו מתבססת על ההודעה שפרסמה הרשות.

התובעים, איציק כהן וליאור ארבל, באמצעות באי כוחם עורכי הדין אמיר ישראלי ועמירם טפירו, טוענים להפרת הוראות דיני ההגבלים העסקיים ודורשים שבית המשפט יקבע פיצוי ישיר של עשרות מילוני שקלים גם לצרכנים עצמם. התביעה נתמכת בחוות דעת כלכלית של חנן שרון.