אאא

4 שנים ללא מרן: היו אלו ימים סוערים, בשנת תשי"ב, עד כדי כך שבריאותו של מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל נפגעה. שבועות לאחר שהוציא לאור את ספרו החדש 'חזון עובדיה - פסח', יצאו נגדו רבנים בטענה כי הוא חולק על הבן איש חי, רבינו יוסף חיים זיע"א.

בין  הרבנים שיצאו נגד מרן זצ"ל היה הראשל"צ הגאון רבי יצחק ניסים זצ"ל שתקף את הרב בחריפות על כך שחלק על הבן איש חי. הרב שתק ולא הגיב במשך ימים ארוכים, ובחודש אייר, באותה השנה, שיגר מכתב לרב ניסים בו הגיב לו על המתקפות.

התשובה מתפרסמת ב'יביע אומר' חלק י"א שיצא לאור בימים אלו ו"כיכר השבת" חושף כעת לראשונה את התשובה בכתב ידו של מרן זצ"ל.

בתוך התשובה כותב מרן על שמחת החג שנהרסה לו, הצער הגדול שגרמו לו והעידוד שזכה ממרן ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי עזרא עטייא זצוק"ל. 

כתב ידו של מרן
התשובות בכתב ידו של מרן

וזה לשון קודשו של מרן:  "ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי הגאון רבי צבי פסח פראנק נ"י, השבח השביח מאוד את ספרי, ואמר שלא אשגיח במקנאים ממני ואיני חייב לענות להם כלל. וגם לאחרים אמר על ספרי שהוא מלא רוח חיים, ורוח חכמה ובינה".

הגר"ע יוסף מתייחס לצער הגדול שנגרם לו בחג והתמיכה לה זכה מהגר"ע עטייא: "וכן מוה"ר הגאון ר' עזרא עטיה נ"י, היה צר לו מאוד על צערי, ועל שמחת חג הפסח אשר נהפכה עלי לתוגה, בסיימי את הספר ימים אחדים לפני החג, ואמר שנחלה מרוב צערו עלי, כי זו תורה וזה שכרה. ואמר עוד כי ספרי בבחינת אור השמש, ועיני המקטרגים עליו חולות, ותכהין עיניהם מראות, וכל פעם שמוסיפים לעיין בספרי, קרני השמש מעוורים עיניהם, ויוכו בסנוורים מקטון ועד גדול".

מרן מוסיף וכותב: "וידידי הרה"ג ר"י שאקו ז"ל (ראב"ד לעדת הספרדים בירושלים), אמר לי שעין הרבה בספרי והיה לו לשמחת החג, ומצא בו טעם לשבח. ואמר שלא אשגיח בדברי המערערים והנוקפים, וכל הדברים שמצאו הם פחות מדקדוקי עניות...".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כתב ידו של מרן
התשובות כתב ידו של מרן

בהמשך מתייחס מרן לכתיבת הספרים מילדות וכתב לרב ניסים: "תהילות לה' יתברך, איני צריך למר שיורני מה ואיך לכתוב, כי סדר הכתיבה למדתי בילדותי מפי סופרים ומפי ספרים, ומה לו כי יזעק".

בהקדמת לספר החדש הובאה הקדמתו של מרן זצ"ל לחיבורו "יביע אומר" – קמא, בו מופיעים תשובות רבות מימי חורפו, שחזר וסידרם מחדש בהיותו בקהיר, עד שנדפסו עתה לראשונה. את דברי ההקדמה כתב הרב בחודש סיון תש"ח, בעיצומה של המלחמה בארץ ישראל, כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. 

"את תשובותיי אלה ערכתי בימי עלומיי, והבאתים תחת שבט הביקורת, בימים נזעמים, בעת ארץ הקודש אשר בה גדלתי, מלאה מלחמות מבית ומחוץ, וכולה לוהטת דם ואש בלהט החרב המתהפכת. ואני בחמלת ה' עלי ובאתי לפני זמן קצר הנה לשרת בקודש, ולרעות ביעקב, ולהרביץ תורה ולהאדירה, כי היא חיינו ואורך ימינו... אמנם להיות ואני בתוך הגולה, וכמה ספרים הנרשמים אצלי שכתבתי בענין פלוני ופלוני, לא היו תחת ידי, עם כל זה התגברתי על מכשולים אלו.

מתוך 'יביע אומר' חלק י''א
מתוך 'יביע אומר' חלק י"א

"ובשגם בהיותי דר בעיר הקודש ירושלים ת"ו, לא שלותי ולא שקטתי, וכמה פעמים הייתי צריך לחפש אחר ספרים, בכמה ספריות אשר ישנם שם, וכמה ספרים רק כרגע נראו לי, ואח"כ בקשתים ולא מצאתים. על כן אחלה פני הקורא, כי ידינני לכף זכות, כאשר תצא שגגה מתחת ידי בהעתקתי, או שאחר שאזכיר שם הספר בענין שאני עסוק בו אכתוב דבר שנראה לעניות דעתי, והוא משפט כתוב הדר הוא בספר שהזכרתי, ואהיה בעיניו כמתעתע ח"ו, או כמתלבש בטלית שאינה שלי, חלילה לי מעשות זאת, והדן את חבירו לכף זכות, השמים ידינוהו לזכות. וכל שכן שהזמן גרמא, והמוח מבולבל מן הצרות...".