אאא

במוצאי שבת נערך באולמי 'רויאל' בבני ברק כינוס לזכרו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל בראשותו של הגאון רבי שמואל אוירבך, מנהיג 'הפלג הירושלמי', זאת לרגל יום ההילולא שחל אתמול.

בכינוס השתתפו רבנים המזוהים עם 'הפלג הירושלמי' והגר"ש אוירבך ניצל את ההזדמנות לשאת דברים בהם פרש את משנתו האידיאולוגית והשקפתו התורנית כלפי הנושאים העומדים על סדר היום, כשהוא מסביר את הצורך והחיוב לעתים לסגור את הגמרא, כלשונו, כשבכך לכאורה מתח ביקורת נגד ראשי הישיבות שאסרו על תלמידיהם לצאת ולהפגין וכן את עמדתו בעניין הסירוב להתייצב בלשכות הגיוס דבר שגרר את גל המעצרים בשנים האחרונות.

"כיכר השבת" מביא את נאומו המלא של הגר"ש אוירבך:

"קטונתי מלעמוד פה, זו האמת, אף שאין זה כבוד הציבור להגיד אבל כלפי שמיא אני מחוייב לומר זאת. תמיד היו אלה גדולי ישראל שבאו לעורר, ותמיד היינו מזכירים פה את גדולי עולם שבימים הללו הוא זמן ההילולא שלהם, את רבינו הגדול החזו"א זצ"ל שבא ו'הפך את העולם', ובכוחו השאיר את העולם, את עולם התורה, את מרן הרב מטשעבין זצ"ל, את מרן בעל האבי עזרי זצ"ל שנשא ברמה את הדור, את מרן הרב מבריסק זצ"ל שהם חיו והשפיעו ועוררו.

"מרן החזו"א זצ"ל, ישב בפתח הבית שלו בקודש הקדשים שלו, ומשם השפיע על העולם כולו. וכך כל גדולי ישראל שבאו ועוררו את הציבור מהתרדמה, ואני לא באתי למידה זו של גדולי עולם, ולעורר, אך בתוך התקופה הקשה והנוראה, שבה עמודי עולם מתרופפים, בשעה שפוגעים ומערערים על דברים פשוטים, על דברים שכל אשר בשם ישראל יכונה; כשמדברים על ה'אתה בחרתנו מכל העמים', בזה ח"ו פוגעים.

"וברוך השם שעם כל ה'טומעל' וכל מה שקורה, משמח לראות שנשאר ציבור חשוב שעומד על המשמר, צעירים ומבוגרים, שמבינים את הדברים הפשוטים.

"כמו שמעשים שבכל יום ממש, שבאים לפני בחורים צעירים שמבינים שאסור לשנות, לשתף פעולה להתקרר! אני אומר להם שמי אני שאני יכוף אותם שלא להתייצב, ולא באתי למידה זו, אני יושב על הכסא ואגיד לכם? ואכוף אתכם? אך הם נותנים לי חיזוק שעדיין יש כאלה שמבינים, הם מרגישים שאיך אפשר לנהוג אחרת? לפעמים הסבא מפחד מזה, וההורים מפחדים מזה, אך הם מבינים לפני מה עומדים, ומה תפקידם.

"אבי מורי זצ"ל היה רגיל להביא תמיד את דברי מרן הבית הלוי זלל"ה, על כך שהעקידה נקראת 'עקידת יצחק', אף שהניסיון הגדול היה עבור אברהם אבינו, אומר על כך הבית הלוי שאנו מזכירים את מה שנשאר אצלנו לדורות, ובעוד שבכלל ישראל נשארה המסירות נפש על עצמו, אך את החלק של מסירות נפש לעקוד את הבנים זה כבר דבר שקשה להורים ואת זה יש פחות, ולכן לא נזכרה ה'עקידה' על שם אברהם אבינו, אלא על שם יצחק אבינו שמסר נפש על עצמו.

"ואאמו"ר זלל"ה, היה מראה לי על משפחה ידועה, שהוא הכיר את ראש המשפחה שהיה קנאי ועמד בניסיונות הדור עד שהגיע הניסיון של האב על בניו, ואמר לי אאמו"ר, שלמרות שאותו אחד עמד בניסיונות בהיותו בחור ואף לאחר נישואיו, אך אצל הבנים הוא לא עמד בזה, ויצא מה שיצא עד כדי כך שהיום הם שייכים לגמרי בחוץ.

"באים בני העליה, בחורים יקרים, שהם מחזקים, מי אני שאני יגיד לאחרים. יש ציבור, הציבור בא ומבין ומתחזק, האם יש מי שיכול להבין אחרת?

"כתוב: 'אם לא תדעי לך... צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרעים'. תמיד גדולי ישראל עוררו ועמדו בפרץ, אולם אינני יודע אם על דברים כאלו פשוטים אפשר לומר 'אם לא תדעי'... תמיד עוררו כשהיה איזה ספיקות בהנהגה, איך להתנהג עם זה ועם זה, אך כאן מדברים על עניינים שהם עיקרי ויסודות היהדות! כאשר מגיעים עד לתינוקות של בית רבן, כאשר מכניסים בת"ת ובבתי ספר ובסמינרים את האווירה של הקרירות, כאשר אפילו המגידים העומדים בפרץ, מפחדים להזכיר דברים שבתורה עצמה, נורא ואיום, נורא ואיום... אני לא מפרט מפני כבוד ד' וכבוד הציבור, אבל הגענו למצב שמפחדים להזכיר את הדברים היסודיים של כלל ישראל.

"כפי שאמרנו, כעת זה זמן היארצייט של גדולי הרועים ממש. אני זוכר כשהייתי צעיר... בעת שהיה חי רבינו הגדול מרן החזון איש שהשפיע על העולם כולו. אחרי השואה והניסיונות הקשים, אז היה רבינו הגדול החזו"א שעמד בפרץ והשפיע על הכלל. ידוע הרב מטשעבין, שהיה גאון עולם, ובאיזו מידה הוא היה תקיף. היה פעם שהתירו לעשות משהו קל, ודאי לא היה מדובר ללכת לשירות בצבא, אך גם לזה הוא התנגד בתוקף.

"פה צריכים לבוא להתחזק, קשה לי להתבטא, לא מדברים על דברים שבדקות, ולא על עניינים בדקי דקות. אמרתי כמה פעמים כאשר אחרי החודש של ירח האתנים שאמרנו שוב ושוב 'אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו', אז עכשיו לבוא לעשות כל טצדקי, להתקרב למגיפה הרעה הזו? הרי זה אבדה האמונה ונכרתה מפיהם, אין תשובה על זה! אין תשובה על זה!

"שמעתי מאחד מראשי הישיבות, שאבדלחט"א, שסיפר כי בבחרותו כאשר היו שמועות שמדברים על בני הישיבות, הלך לשאול את מרן החזון איש אם יכול לעשות 'פטור'. וכשרק התחיל לדבר על זה, החזו"א עזב וכאילו ברח ממנו ולא רצה לשמוע שמדברים כך ומשלימים עם מציאות של גזירה נוראה כזו - על גזירה שהיא חורבן התורה, חורבן הכל, לא יעלה על הדעת הדבר הכי נורא שיכול להיות, הרי מדברים על דברי אלוקים חיים, אז לא רק שלא לדבר, אפילו לא לחשוב, שלא יעלה על הדעת שיקרה כך.

"כמה פעמים כבר סיפרתי, הייתי נוכח כשאמרו לרב מטשעבין שליבו היה קודש הקדשים, שיש שמועות שרוצים לפגוע בבני הישיבות, כמעט שנאבדה לו הלשון, הוא לא יכל היה לדבר ונהיה חיוור כסיד ההיכל. אחר כך הוא אמר בשארית כוחותיו: אם יגעו בישיבות - בלב של כלל ישראל, אז לא יהיה כלום חס וחלילה. הלב של כלל ישראל! כולם יודעים שהעיקר זה הלב, בלי לב ח"ו אין כלום, אין בן אדם.

"וזכו אחר כך לתקופת הזהב של רבינו הגדול האבי עזרי. שמעתי כמה פעמים מאבי מורי זצ"ל, וגם ממי שאפשר לומר עליו שהיה אחרון הגאונים, מורינו הגרי"ש אלישיב זלל"ה, שהם אמרו שהרבה הרבה זמן לא היה מנהיג כזה בעם ישראל.

"כל הדברים הללו היו תמיד חיים וקיימים. כשהתחילו הדברים פה עם גזירת הגיוס, דיברתי עם כמה ראשי ישיבות ואמרו לי: אל תדאג, כשזה יהיה יותר רציני לא נעמוד כנגד... אבל כבר אז ראו בהתחלה את הקרירות של 'אשר קרך'...

"כלל ישראל תמיד מבקש 'ושם נעבדך ביראה'. כלל ישראל תמיד מצפים ליראה, לפחד, 'ובכן תן פחדך'. מי מאומות העולם יש לו בקשות כאלה? כאשר מחפשים כבוד שמים, את החיים האמיתיים, אז חוששים ויראים. וזה היה תמיד גם בדברים של דקות בדקות, אבל קרירות כזאת - מי פילל ומי מילל...

"ידוע ומפורסם, ויש בזה ממרנא הגרי"ס זלל"ה, שכל ישראל גוף אחד, וכאשר יום הכיפורים חזק אצלנו, זה משפיע גם על הרחוקים ביותר. היה רופא בירושלים, שכל השנה היה רחוק מכל זיק של יהדות, רח"ל ממש גוי גמור, ואכל נבלות וטרפות רחמנא ליצלן, אך בפסח היה בביתו מטבח מיוחד לפסח בהידור הכשרות, ושאלוהו מה ראה לכך, והוא אמר שהוא זוכר את החרדה הנוראה שהיתה לאמו מכל משהו חמץ, עד שאינו מסוגל לאכול חמץ בפסח, הוא פשוט לא יכול. ואם כל שבת כך היתה אצלנו? ושבת זה הרי יותר חמור, כמה אז זה היה משפיע?

"יש חת"ס נורא שכותב, שהמשמעות של "ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו", שכל שנה בודקים שוב, ואם אחד עשה איזה קרירות באיזה מקום, ונגרם מזה גם תוצאה בזאת השנה, מגלגלים עליו את כל התוצאות. זה ה"ספרי מתים פתוחים לפניו". ה"אשר קרך" שמישהו עושה ומכניס פעם אחת, זה הולך ומתגלגל ומתגלגל. וכמובן מרובה מידה טובה אם אחד עשה איזה חיזוק. ומוסיף החתם סופר אומר שהמתים יודעים על כך שמעמידים אותם על זה בדין, והם באים להצטרף לתפילות, 'כאשר נראה בחוש'... ומזה באה ההתעוררות הגדולה בתפילות הימים הנוראים!

"מי יודע מה הולך פה עכשיו! כשכעת משפיעה קרירות של מי שלא חלם שייצא כאלו דברים חמורים, לא חלם, ועל כל זה יש דין וחשבון, שהרי העולם לא הפקר.

"על הפסוק "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם", שואל המדרש, וכי מה יש לנו, בית המקדש אין לנו, נבואה אין לנו, מה יש לנו? יש לנו את התורה, ובתורה כלול הכל, ו"אין לנו שיור רק התורה הזאת", זו לא רק אנחה, זו השגה נוראה, שתורה כן יש לנו!

"היאך יתכן, חס ושלום, שבאים אנשים מאתנו, ומסבירים שעכשיו אלו זמנים חדשים, שזה זמן שלא מתאים?... הרי אנו מחויבים ש'כל יום כחדשים', החיוב של 'אשר אנכי מצוך היום', זה העיקר, ובכל קריאת שמע מוכרחים להגיד את זה.

"צריכים להתבונן בכל יום בקריאת שמע, כאילו שהגיע היום דבר חדש, הגיע ציווי חדש מהמלך. וכשלא חיים את זה כך, אין כאמור קיום של 'מצווך היום', אני מתבייש לומר את הדברים הפשוטים אך זו קריאת שמע! וכמו שראו אצל הרב מבריסק שזכורני שפעם התבטא הגר"ח שמולאביץ זלל"ה, כי אם ישאלוהו למעלה אם הוא יודע מה זה לקרוא קריאת שמע, יגיד שראה את הרב מבריסק קורא קריאת שמע.

"ולשונו של הגאון רבי ישראל סלנטר באגרתו לאלול: "כאשר ספו תמו גדולי היראים", ותמיד קשה לשונו של הגרי"ס בדברים האלה שלא כתב בזקנותו והיו אז גדולי עולם, ומכל מקום יש תביעה של 'ספו תמו גדולי היראים׳... ואינני רוצה להמשיך, אך כיום יש מצב נורא שהוא פחד פחדים ממש!

"ובאמת חסדי ד' שציבור גדול עומד על משמרתו, גם כאשר הם סובלים מזה הרבה צעירים וזקנים, וצעירים שפני זקנים ילבינו. קשה לי להאריך, אך חסדי ד' שנשאר ציבור, שאיש לרעהו יאמר חזק, ופוגשים את גיבורי החיל בכל מקום, לא באתי לעורר את הציבור רק שגם אני נמשך עם הציבור היקר והחביב הזה, שרוצים להשאיר את התורה הזאת, ולא רוצים להפוך הקערה על פיה...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"וזכורני שכשנפטר מרנא החזו"א אמרו 'העולם מתהפך ואף אחד לא מרגיש...' היום העולם התהפך ממש ממש, וטוב שיש מי שחי את המציאות האמיתית. יתן ד' שהחיזוק הזה יהיה חיזוק לעמוד על נפשנו, לזכור שאין לנו שיור אלא התורה הזאת. האם שייך לבוא ולעשות בידיים לקרר? יעזור הקב"ה שנתחזק, וילמדו תועים בינה, כי כפי שאמרנו כלל ישראל זה גוף אחד שמשפיע הלוך וחזור, וכשאנחנו חזקים בעצמנו, זה משפיע על הכלל.

"ב"ה שאנחנו חזקים בדרכנו, ונתחזק יותר ויותר בגופי תורה ויהדות, שהכל יהיה בהתחדשות - ויחזור לתלמודו.

"ומאידך חשוב לזכור שאסור לעמוד מנגד, ומצינו בתנא דבי אליהו שת"ח אם אין בו כבוד שמים אז אין בו גם תורה; אם הוא רק יושב ולומד, ואין לך כלל כבוד שמים, זו בחינה של 'האומר אין לו אלא תורה אף תורה אין לו', כי לפעמים צריך לסגור את הגמרא!

"והיה אומר מרנא הגר"ח מבריסק זצ"ל שמי שלא יכול לסגור את הגמרא כשצריכים לסגור, אז גם כשזה פתוח זה סגור... כי העיקר זה כבוד שמים. אין לנו שיור אלא התורה הזאת, לדבוק בקב"ה. ואף אני מצטרף עם הציבור הזה, שזכות היא להיות ביחד עמהם, ובשם ד' אלוקינו נזכיר ונדגול, וילמדו תועים בינה, ונזכה בקרוב ומלאה הארץ דעה את ד' וזה יקרב את הגאולה השלימה בב"א".