אאא

דף טו

א.  כיצד מקדשים את התוספת על ירושלים ועל העזרה 1. צריך שיהיו מלך נביא אורים ותומים וסנהדרין של ע''א וכדלקמן, שנאמר במשכן וכן תעשו והיינו לדורות. וכלים רק משיחתן מקדשתן שנאמר אשר ישרתו בם בקדש, ונתמעטו ממשיחה שנאמר וימשחם ויקדש אותם. 2. בשתי תודות שנושאים את לחמן, שנאמר בקידוש חומת ירושלים ע''י נחמיה ואעמידה שתי תודות גדולות, וע''כ אין הכוונה לקרבן, אלא היינו לחמי החמץ שהן הגדולות במינן בתודה. 3. בשיר של תודה, ומשוררים בכנורות נבלים וצלצלים. ואומרים: ארוממך ה', יושב בסתר שהוא שיר של פגעים או נגעים, וה' מה רבו צרי. 4. סדר ההילוך: התודות, ב''ד, ואחריהם כל ישראל. 5. בהילוך התודות, פליגי האם זו כנגד זו, או זו אחר זו. 6. התודה החיצונה נשרפת והפנימית נאכלת, והפנימית היא הקרובה לחומה ולאידך הקרובה לב''ד. והטעם להו''א דהראשונה קידשה והשניה ונפסלה ביוצא וקשיא דתרוייהו חדא מצוה, ולמסקנא עשו ע''פ נביא. 7. כל שלא נעשית בכל אלו אינה קדושה, ופליגי אי סגי לקדש באחת מכל אלו או שצריך לקדש בכולן.

ב.  עזרה מתקדשת בשיירי מנחה, דומיא דירושלים דמתקדשת בדבר שנאכל בה ואם יוצא ממנה נפסל. ואמרינן דלא שייך לקדש עזרה בחמץ משום דאי אפשר 1. מנחת חמץ, ליכא. 2. אסור להחמיץ את השיריים, שנאמר לא תאפה חמץ חלקם. 3. לא שייכא בשתי הלחם בעצרת אף שהם חמץ משום דאי אפשר: לבנות ולקדש בלחם מערב יו''ט, דשתי הלחם מתקדשים בשחיטת הכבשים. 4. לבנות מעיו''ט ולקדש ביו''ט, צריך קידוש בשעת הבנין. 5. לבנות ביו''ט ולקדש ביו''ט, אין בנין בית המקדש דוחה יו''ט. 6. לקדש למחרת יו''ט, הלחם כבר נפסל בלינה. 7. לבנות מעיו''ט ולהשאיר מעט ולסיים עם יציאת היו''ט, אין בנין ביהמ''ק בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן, לכן לא אפשר.

ג.   דיני אמירת פסוקים 1. אין מתרפאין בדברי תורה. 2. ריב''ל דאמר שיר של פגעים לפני שישן, משום דלהגן שרי. 3. הלוחש על המכה דענשו חמור שאין לו חלק לעוה''ב, איירי ברוקק ולוחש, לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה.

שאלות לחזרה ושינון:

א.  כיצד מקדשים את תוספת על ירושלים ועל העזרה (7)

ב.  קידוש עזרה כיצד ומנין, ומדוע לא ילפינן נמי דמתקדשת במנחת חמץ (7)

ג.   דיני אמירת פסוקים (3) 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com