אאא

בשנת תשס"ט, ביקר מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל, בבית הכנסת "קהילת בני תורה" בשכונת הר נוף בירושלים, שלימים חווה טבח נוראי בו נרצחו חמישה מתפללים בעיצומה של תפילת שחרית.

מרן הרב שטיינמן זצ"ל, נשא משא ארוך בענייני חינוך הילדים ולאחר מכן השיב במשך כמחצית השעה על השאלות שהציג בפניו רב הקהילה הרב יצחק מרדכי רובין כפי שהעבירו ההורים והמחנכים, כאשר מבין תשובותיו ניכרת פיקחותו העצומה, חדות המחשבה ובהירות ההנהגה.

"כיכר השבת" מגיש את המשא המלא

מורי ורבותי! ביקשו שאדבר בענין החינוך.

מדורי דורות כבר ידוע החיוב של חינוך ב'כלל ישראל'. באברהם אבינו כבר כתוב בתורה 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לשעות משפט וצדקה'. כתוב שהסיבה שהקב"ה אהב את אברהם אבינו, למה? כי הוא יצווה את הבנים ואת הדורות אחריו לשמור את דרך ה'! חינוך!

משמע שבדור ההוא לא כולם היו ככה, והראיה, כתוב שאברהם גייר הרבה אנשים ושרה גיירה גם את הנשים, איפה הם כל האנשים האלה?! מי נשאר מהם?! יש להם דורות או ילדים שנשארו ככה?! לא כתוב שיש אנשים שהם צאצאים של אנשים מהדור ההוא שאברהם אבינו גייר אותם, לא נזכר בשום מקום. איפה הם?!

 השו"ת המלא בענייני חינוך הילדים עם מרן הרב שטיינמן זצ"ל

 

הם לא ידעו את הסוד של החינוך! וממילא אז באמת לא נשאר מהם כלום - לא נשאר מהם כלום! רק אברהם אבינו ידע את הסוד של חינוך, והוא ידע להשריש בדורות הבאים את מה שהוא אחז. 'כי ביצחק יקרא לך זרע' - הוא היה הבן העיקרי, ובעיקר אליו העביר והשריש את כל דרך ה', ומיצחק ליעקב, וככה השבטים, וע"י זה נהיה כלל ישראל! וזה היסוד של כל כלל ישראל – החינוך!

א"כ, איך מוסרים את החינוך? איך משפיעים?

כתוב בספר אוהל יעקב מה'דובנער מגיד', שהוא שאל את הגאון מוילנא איך משפיעים על הציבור? איך אפשר להשפיע? אמר לו הגר"א משל לאדם שרוצה לשפוך משקה לכוס גדולה בכדי שממנה יושפע המשקה גם לכוסיות הקטנות המונחות בצידה, כל זמן שהכוס הגדולה לא מליאה, לא שייך שמהכוס יתמלאו גם הכוסיות שבצידה, כיון שהוא עדיין לא מלא. אם רוצים שישפיע לכוסיות - צריך למלא קודם כל את הכוס הגדולה.

ממילא הוא אמר אותו יסוד אם רוצים שאנשים יושפעו, צריך שהוא יהיה מלא. אם הוא מלא - הוא משפיע על אחרים! אם הוא לא מלא איך ישפיע?! הוא עצמו לא מלא עדיין.

ככה זה הכלל, בכל דבר את עיקר ההנהגה וההשפעה של הבית קובעים ההורים עצמם, אם ההורים יתנהגו כמו שצריך - גם בינם לבין עצמם, גם בינם לאנשים אחרים, איך שמתייחסים לאנשים, איך שההנהגה שלהם, זה מה שמשפיע!

ואם הוא עצמו לא מלא, אז לא מועיל שום דבר! וגם אם ידבר וידבר הרבה, אם הוא לא מלא, זה לא שווה כלום ולא יעזור!

וכן הוא הדבר לא רק בחינוך של הבית, אלא גם במוסדות הלימוד, בבתי הספר, בסמינרים, בישיבות, חייב המחנך או המחנכת להיות מלא קודם בעצמו, ובלי זה אינו יכול להשפיע שום דבר.

[ובאמת בדורנו בודאי אי אפשר ע"י החינוך של הבית לבד, בדורות הקודמים היה מספיק החינוך של הבית, האבא, האמא, הבית היה מחנך. היום אין כזה דבר, הבית ספר גם לא מספיק. צריך להיות קשר בין האבא והמורים בבית ספר! ואותו הדבר גם בתיכון ובסמינר, וגם בישיבות - ישיבה קטנה וישיבה גדולה, א"א להסתפק בחינוך של הבית בלבד, ולא בחינוך שלהם בלבד, ולכן צריך שיהיה קשר בין ההורים למחנכים].

ישנה עוד נקודה שקשורה לדרך ההשפעה.

סיפרנו בכמה מקומות מעשה שהיה. היה בית לפני המלחמה שהסדר בו היה כך, כל יום בת אחרת היתה מסדרת את המיטה של האבא, היתה תורנות בין הבנות. אם אחת הבנות הייתה עושה משהו לא כמו, שצריך העונש הכי גדול היה, שבגלל שהיא עשתה משהו לא בסדר, אין לה רשות לסדר את המיטה של האבא. זה היה עונש...! היום יש כזה דבר?! אם היה כזה דבר שהיו עושים תורנות, היה עונש אם לא?! היא היתה שמחה מאוד...

נו, היום זה רחוק מזה, אני לא שמעתי כזה דבר, שההורים יהיו כ"כ אהובים, שתהיה כזו הערצה - שיעריצו את האבא עד כדי כך, שאם לא יכלו לעשות לו איזה שימוש, זה יהיה כבר עונש...

קשה מאוד שתהיה הערצה. זה יכול להיות רק ע"י הנהגה, אם אדם מתנהג בדרך ארץ כמו שצריך אז יש הערצה... ודאי שלא יעריצו…

"כיכר השבת" מגיש את עיקרי השו"ת עם מרן הרב שטיינמן בענייני חינוך

שאלה: שאלו כאן הורים עד כמה רצוי או שיש חובה להורים להעיר לילדים, למשל ילד חוזר בבין הזמנים מהישיבה זמן ק"ש של הגאון כבר עובר, והוא עדיין יושן, להעיר אותו, או לא להעיר אותו?

תשובת מרן: "אני חושב - לא כתוב את זה - אני חושב, להעיר, אבל לא לנדנד. להעיר אותו, הוא קם - קם, לא קם לא מחויב יותר. לא מחויב לתת לו מכות בשביל זה. אע"פ שכתוב הוכח תוכח אף בהכאה, אבל המציאות הוא שאז הילד מתמרד ואז נעשה חוצפן. למה לעשות ככה, יעבור הזמן של הנוער שאז קשה לקבל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"להעיר אותו, להגיד - יעקב קום, אם קם – קם, אם לא - לא, האי מה יהיה? נו...".

שאלה: עולה על הפרק הרבה פעמים ובפרט בתקופה האחרונה שאלה שהרבה הורים מתלבטים בה. האם להכניס הביתה דיבורים על ענייני ציבור, ילדים שומעים כל דבר, רואים בעיתונות ובכל מיני דברים, ושואלים את ההורים. האם ההורים צריכים מה שנקרא לטאטא את הענין, או שמותר להם לדבר על מה שקורים בלשון המדוברת פוליטיקה, זה יכול להביא דיבורים ח"ו על גדולי ישראל?

תשובת מרן: "הם יודעים יותר טוב מההורים...".

שאלה: כשמכניסים ילד למוסד תמיד יש בעיה שעומדת האם עדיף להיות זנב לאריות או שמוטב להיות ראש לשועלים?

תשובת מרן: "ילדים זה ראש לשועלים. ילדים צריך להיות ראש לשועלים. אנשים מבינים צריך להיות... אבל ילד לא מבין... ממילא זה גם לא אריות... [א"ה וכן הורה מרן הגרש"ז זצ"ל שתהיה זנב לאריות ולא ראש לשועלים לא נאמר על צעירים, וכן שאין לחנך על גנות הגאוה לילדים] היום אנשים מבוגרים גם רוצים להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות, לא רוצים להיות זנב".

בסיום השו"ת, בירך מרן הרב שטינמן את המשתתפים: "ה' יעזור שכולכם תזכו לחנך אותם טוב, אפילו שאתם לא יודעים איך... הקב"ה יעזור שתזכו להרבה נחת, כל אחד יזכה להרבה נחת מכל הילדים בין מהבנים בין מהבנות שיהיה להרבה נחת".

(מקור)