אאא

בתחילת השנה האזרחית ביום שני הבא, ב-1 בינואר, צפויה הארנונה למגורים ולעסקים להתייקר בשיעור של 2.18 אחוזים.

הסיבה להעלאה, כפי שפורסם היום (שני) ב'ממון', היא הנוסחה הקבועה שמצמידה את גובה הארנונה לא רק לאינפלציה - שדווקא היתה אפסית בשנה החולפת - אלא גם לשכר הממוצע במגזר הציבורי שכן עלה השנה.

ההתייקרות השנתית בארנונה צפויה להסתכם ב־513 מיליון שקל, כך שסך מס הארנונה יגיע ב־2018 לכ־24.1 מיליארד שקל (לא כולל אישורים חריגים). רוב ההתייקרות, כ־431 מיליון שקל, נובעת מעליית השכר במגזר הציבורי, שהסתכמה בשנה החולפת ב־3.66%, לעומת עלייה של 0.3% בלבד במדד המחירים לצרכן.

מתחשיב של איגוד לשכות המסחר עולה, כי משנת 2012 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנה הבאה, עלה מס הארנונה ב-14.7 אחוזים.

מעבר לכך, מתברר כי לא פחות מ-55 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה נוספת וחריגה בתעריפי הארנונה. מנגד, 32 רשויות הגישו בקשה להפחתת הארנונה.

בניון המועצה המקומית קרית יערים (באדיבות המצלם)
בניון המועצה המקומית קרית יערים (באדיבות המצלם)

ברשימת העיריות שהגישו בקשה להעלאה כמעט ולא מופיעות כאלו המאופיינות בבירור כחרדיות, למעט קריית יערים (טלז סטון) שביקשה העלאה של 2.8% למגורים ו־5.2% לעסקים. עוד הגישו בקשה שכזו, בין היתר: נתניה (בכ-2.5 מיליון שקל, רק לעסקים), קרית אתא (בכ־4.2 מיליון שקל, רק לעסקים) וגוש עציון (2.8% למגורים ו־5% לעסקים).

לעומת זאת, עיריית בני ברק ביקשה הפחתה של כ-2 מיליון שקל לעסקים, ירושלים ביקשה הפחתה של כ-10 מיליון שקל לעסקים; בית שמש ביקשה הפחתת 4.65 מיליון שקל לעסקים ונתניה ביקשה הפחתה של 3% למגורים.

כך או כך, גם אם הבקשות האלו לא יאושרו, העלאת מס הארנונה בשיעור של 2.18 אחוזים תחול בכל הארץ.