"מאה שנות תורה"

מסע הלווית הגאון רבי יהושע מאמאן זצ"ל • סיקור

אלפים מלווים למנוחות את זקן רבני מרוקו הגאון רבי יהושע מאמאן זצוק"ל, מהיכל ישיבת 'פורת יוסף' גאולה בירושלים לעבר הר המנוחות • סיקור מיוחד מההספדים (דיין האמת)

ישי כהן | כיכר השבת |
גדולי ישראל בהלווית הרב יהושע מאמאן זצ"ל, היום (צילום: חיים גולדברג)

אלפים מלווים בשעה זו (ראשון) למנוחות את זקן רבני מרוקו ודיין בית הדין הגדול הגאון רבי יהושע מאמאן זצוק"ל, מסע ההלוויה יוצאת מהיכל ישיבת 'פורת יוסף' גאולה בירושלים לעבר הר המנוחות.

תיעוד מסכם: הלווית הגר"י מאמאן זצ"ל

בנו, רבי רפאל מאמאן, פתח את ההספדים ואמר: "בערב שבת האחרון, כאשר הוא היה במיטה חלש, היינו סביב מיטתו, התחלנו בשירה של 'שלום עליכם', המלאכים באו כנראה ללוות אותו למקום הראוי והנכון. שרנו את 'בר יוחאי' של רבי שמעון בר יוחאי, למעשה בשנים האחרונות אבא סיים את הזהר שלוש פעמים, הוא היה מחובר לרבי שמעון בר יוחאי. הוא אומנם היה מטושטש, הוא לא היה ערני, אבל בידו הוא נופף בידו בכדי ללוות אותנו בשירה שלנו".

רבי רפאל מאמאן סופד במסע ההלוויה

"אבדה גדולה ועצומה לעם ישראל כולו. כפי שאמר לי באחד הימים, לפני כשנה, רבי דוד אבוחצירא, כאשר פגשתי אותו בנהריה, אמר לי רבי דוד 'אביך זכה לאריכות ימים כי הדור זקוק לו', אוי נא לנו כי חטאנו, אין לנו חליפתו ואין לנו תמורתו, וכעת - כולנו יתומים".

לאחר מכן ספד הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף: "קשה סילוקן של צדיקים כשריפת בית המקדש. הגאון הצדיק שעוסקים עכשיו בכבודו זצ"ל. כל מי שהיה רואה אותו - כמה היה מתחזק ומקבל יראת שמיים. היה מתפלל מילה במילה. ברכת 'אשר יצר' היה לוקח לו כמה דקות. כל מי שהיה רואה את זה היה מתחזק ביראת שמיים.

אלפים במסע ההלוויה (צילום: חיים גולדברג)

"זכינו להכיר אותנו שנים" הוסיף הגר"י יוסף: "מרן האבא היה מחבב אותו ומעריך את השכל הישר שלו. היה משא ומתן בניהם בהלכה לפני 40 שנה ומרן זצ"ל הוא זה שמינה אותו בשנת תשל"ט להיות דיין ואחר כך חבר בית הדין הגדול.

הראשל"צ הגר"י יוסף סופד במסע ההלוויה

"הספרים שלו זה אבן יסוד שאנחנו רואים איך ניגשים לפסיקה הלכתית. רואים את השכל הישר שלו. צריך ללמוד מדרכיו, זה המטרה של ההספד. כמה היה שקוע בלימוד, כמה היה שקדן עצום בתורה, מאה שנות תורה. פעם שאלו אותו 'במה זכית באיכות ימים', הוא אמר 2 דברים - כיבוד אם ואם והברכות והתפילות שהתפלל לאט לאט. הוא הוסיף עוד דבר: שמירת העיניים".

"רק לפני חודשים" הוסיף הרב הראשי: "ביום השנה הפטירה של האבא, הוא הגיע לשיעור המרכזי ב'יזדים', לא היה ניכר שעונד כאן רב קרוב לגיל המאה, הייתה לו אהבה גדולה מאוד למרן האבא, זה היה בגלל שהוא חיפש את האמת, הוא ראה את הדרך ההלכתית של מרן זצ"ל".

הראשון לציון ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר עלה לספוד ואמר: "נאספנו כולנו ללוות את האדם הגדול בענקים, זה האיש המרעיש ארץ ומרגיז ממלכות, זה האיש שזכה לאריכות ימים גדולה, וכל ימיו, וכל שעותיו היו מנוצלים לתורה ולעבודת ה',

"זכיתי אני הקטן ללמוד איתו, היה לנו חבורתא ב'שלומי', שנים למדנו יחד, זכיתי לראות את גדולתו וחריפותו ואהבתו לתורה, אהבה שאין לה גבול, אהבה שלא רואים כדבר הזה. הערכה לכל מילה ולכל פסק ולכל דרשה, זה לא יתואר, אי אפשר לראות דבר כזה.

הראשל"צ הגר"ש עמאר סופד במסע ההלוויה

"לפעמים מתווכח עם גדולים, גם בצעירותי, ראיתי בספרים, וגם בזקנותו, ועמד כ'צוק איתן', לא חלילה מאהבה הוויכוח. ועל כל דבר הקדים תפילה. אם נבוא לספר יראתו שקדמה לחכמתו, הזמן יכלה והם לא יכלו".

הגר"ש עמאר הוסיף: "זה לא יאומן כי יסופר איך הוא עמד ודקדק, איך הוא בכה בדמעות שליש לפני כל גט, בכה בכיות נוראיות. הייתי אומר לו 'כבוד הרב, אני אטפל בזה', וכך היה לפני כל עניין, תמיד הקדים תפילה".

"הייתי לעתים בא", סיפר הרב עמאר, "הייתי מפחד להטריח עליו, ועכשיו אני אומר 'אוי לי כי פנה היום', הצדיק אבד ואנחנו נשארנו פה יתומים היינו ואין אב, לא רק בניו ובני משפחתו, כולנו יתומים. המאור הגדול לממשלת התורה, אדם הענק שהיינו רואים אותו ולומדים יראת שמיים, היינו רואים אותו ולמדים מהי שקידה בתורה, רואים אותו, רואים מה זה יראת ה' יתברך".

הגאון רבי משה צדקה, ראש ישיבת 'פורת יוסף' ספד ואמר: "איך אפשר להספיד, איך אפשר לדבר על גדול הדור הקודם. כמו ששמענו, היה מגדולי הדור, ומה נאמר בדור יתום זה, שהנשמה הזו הקב"ה השאיר אותה בדורנו, האריך ימים כדי להגן עלינו, לראות את מעשיו ופניו המאירים.

"מה נאמר ומה נדבר. הגדולים הולכים מאיתנו, הצדיקים הולכים מאיתנו ואנחנו נשארנו יתומים. יתום מבחינת ביטחונית - כל יום חיים בחסדי ה'. יתום מבחינה רוחנית - יום ויום שומעים על דברים נוראים, גיוס בנים, גיוס בנות, מכשירים טמאים, מה נאמר ומה נדבר.

הגאון רבי משה צדקה סופד במסע ההלוויה

"אם לא הצדיקים הגדולים הם שמגנים עלינו. היום הזה שנפטר הצדיק, הוא לא נפטר למשפחתו, הוא נפטר לכל הדור בכל העולם".

הגאון רבי יצחק אזרחי, מראשי ישיבת מיר, ספד: "כמה וכמה פעמים, אולי עשרות, היה מתלווה אל ערי ישראל, בכל מקום שהם בארץ הקודש, כדי לחזק, כדי להאהיב את התורה על ישראל, במסירות נפש. לא הייתה פעם אחת, שהוא לא עשה זאת בשמחה, ברצון. היית התקופה שיחד עם הרבנית ע"ה, היה מתלווה והיה מגלה חיבה מיוחדת לכל יהודי, יהודים שהם היו רחוקים לגמרי - הושפעו מדבריו, מאור פניו, ממסירותו.

הגאון רבי יצחק אזרחי סופד במסע ההלווייה

"היה דיין מיוחד עוד בצעירותו, צעיר מכל הדיינים. היה מסור לכל אחד ואחד. איזו אהבה הוא היה מרעיף על האלפים, החזירו לו חיבה על חביתו. חבל על דאבדין. הוא היה מלא יראת שמיים, מלא תורה, הוא אהב את התורה. מי שהיה קרוב אליו ראה שהתורה אוהבת אותו".

הגאון רבי בן ציון מוצפי, מבכירי הפוסקים הספרדים, ספד בבכי: "כשמספידים צדיק ומורידים עליו דמעות - זוכים וזוכה הצדיק שנבראים מלבושים לאותם נשמות, של אותם מסכנים, של אותם רשעים שסיימו את עונשם ואין להם בגד ללבוש. וכשמספידים את הצדיק ומורידים עליו דמעות, אותן דמעות עושים להם מלבושים".

הגאון רבי בן ציון מוצפי סופד בהלווייה

"כשהצדיק נפטר צרכים לבכות. ירד אש מן השמיים ונשרף בית אלוהינו היום הזה. מה יעשו אזובי הקיר?", הוסיף הרב.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר