אאא

דף ד'

1. הסתירות. 2. הפרעון. 3. ריב"ל.

א.   יישוב סתירות הפסוקים 1. ימינך ה' נאדרי בכח בשעת מלחמה, ושדי לא מצאנוהו שגיא כח זה בשעת הדין. 2. נוקם ה' ובעל חמה בגויים, חימה אין לי בישראל או כי נשבעתי. 3. חלילה לך להמית צדיק עם רשע היינו צדיק גמור, והכרתי ממך צדיק ורשע זה בצדיק שאינו גמור וכן בעוון שלא מיחו. 4. לפני זעמו מי יעמוד ביחיד, אל זועם בכל יום בצבור. וזעמו של ה': רגע כמימריה שרק בלעם יכל לכוון זאת והסימן בזמן שמלבינה כרבולת התרנגול, או בזמן שהמלכים משתחוים לחמה הזורחת.

ב.   הפסוקים שה' נפרע מהגויים בבת אחת ומישראל מעט מעט 1. והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגויים, שה' יחפש אם יש להם זכות ואם לאו ישמידם. 2. עוה עוה עוה אשימנה, שהשמדת הגויים תהיה בבת אחת, ובישראל נאמר אך לא בעי ישלח יד. 3. אם בפידו להן שוע: שה' נפרע מישראל מעט מעט כפיד שהוא ניקור של תרנגולת, או שה' מצרף מצוות מועטות לחשבון גדול, או שיגאלם בשכר שמשוועין לפניו. 4. ואנכי אפדם בממונם בעוה"ז כדי שיזכו לעוה"ב, והם דברו עלי כזבים. 5. ואני אמרתי אייסרם בעוה"ז, כדי שיחזקו זרועותם לעוה"ב. 6. רק אתכם ידעתי על כן אפקוד עליכם, בגלל שה' אוהב את ישראל לכן נפרע מהן מעט מעט.

ג.    שמועות רבי יהושע בן לוי 1. אשר אנכי מצוך היום, היום לעשותם ולעוה"ב ליטול שכרן. 2. המצוות שישראל עושין מעידות עליהן לעוה"ב, שנאמר יתנו עידיהם ויצדקו. 3. המצוות שישראל עושים בעוה"ז טורפות לגויים על פניהם לעוה"ב, שנאמר כי היא חכמתכם לעיני העמים ולא נגד העמים. 4. ישראל עשו את העגל כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר מי יתן והיה לבבם זה להם, וקמ"ל אף דמפורסם חטאם. וכן דוד לא היה ראוי למעשה בת שבע, אלא בכדי ליתן פתחון פה ליחיד שחטא אף שזכויותיו מועטות.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף ד

  1. יישוב סתירת הפסוקים (4)
  2. כיצד ה' נפרע מישראל ומהאומות, והפסוקים (6)
  3. שמועות רבי יהושע בן לוי (4) 

דף ה

1. אלמלי חטאו. 2. תחנונים. 3. שלשה ימים. 4. טריפה לקרבן.

א.   בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאם לא חטאו: להו"א לא באנו לעולם, ולמסקנא כמי שלא באנו לעולם. והקושיות 1. אני אמרתי אלהים אתם אכן כאדם תמותון, ולמ"ד שלא נתבטלה מהם מיתה אתי לעניות. 2. להו"א שלא היינו נולדים כלל: ואתם פרו ורבו, אתי עד סיני. 3. אחר מתן תורה נאמר שובו לכם לאלהיכם, לשמחת עונה. 4. למען ייטב להם ולבניהם, הבנים שנולדו מקודם. 5. זה ספר תולדות אדם מלמד שה' הראה לאדה"ר דור דור ודורשיו חכמיו ופרנסיו, ואדה"ר שמח בתורתו של ר"ע, ש"מ שהיה עליו להוולד. 6. אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף, ש"מ שהיינו באים. אלא למסקנא אמרינן כמי שלא באנו לעולם, משום שהם לא היו מתים. 7. פרשת יבמות ונחלות נאמרו על תנאי, כמו שה' התנה עם מעשי בראשית שיתקיימו רק אם ישראל יקבלו את התורה. 8. מי יתן והיה לבבם זה, שקבלת התורה היתה על מנת שהגויים לא ישלטו בישראל, ור"ל כרבי יוסי דהיה ע"מ שלא ימותו. 9. למען ייטב להם ולבניהם עד עולם, לת"ק טובה לרבי יוסי ביטול מיתה. 10. אכן כאדם תמותון, ולרבי יוסי מיתה ממש, ולת"ק עניות משום דעני סומא מצורע ומי שאין לו בנים חשיבי כמתים.

ב.   לשונות תחנונים 1. אם בחוקותי תלכו. 2. לו עמי שומע לי. 3. לו הקשבת למצוותי. 4. מי יתן והיה לבבם זה להם והיה לומר לה' תן אתה, ורק אחרי ארבעים שנה משה רבינו רמזה להם שאמר ולא נתן ה' לכם לב לדעת. ונהגו ככפויי טובה שאמרו על המן שהוא לחם קלוקל, והם בני כפויי טובה וזהו אדה"ר שכפר בטובת האשה.

ג.    אמרינן שלשה ימים לפני אידיהם, ומקשינן 1. קניה עבור שחיטה היא בו ביום כדאשכחן גבי הודעת אמה מכרתי לשחוט ש"מ דשוחטים ביומיה, ותירץ דלהקרבה בעינן טפי. 2. להקרבה צריך שלשים יום, ודחי דבישראל שכיחי מומין דפסלי, משא"כ גוים שרק מחוסר אבר פסול אצלם, שנאמר מכל החי מכל בשר, שצריך שיחיו ראשי איבריה.

ד.   הפסוקים דילפינן שאין לבן נח להביא טריפה לקרבן 1. מכל החי מכל בשר, ודחי דאתי למחוסר אבר. 2. לחיות זרע רק למ"ד טריפה אינה יולדת, ולמסקנא אתי שיכניס בע"ח הראויים להוליד ולמעט זקן וסריס. 3. למסקנא ממעטינן טריפה שנאמר אתך בדומין לך, ואין לומר דנח גופיה היה טריפה: להו"א שנאמר בו תמים, ולמסקנא דאין סברא שיצטווה להכניס טריפה בדומה לו.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף ה'

  1. לולי חטא אבותינו מה היתה מעלתם ומצבינו, והקושיות (10)
  2. לשונות תחנונים (4)
  3. מדוע דווקא שלשה ימים לפני אידיהן (2)
  4. מנין שבן נח אסור להקריב בעל מום לגבוה (2)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com