אאא

דף יח

1. ר"ח בן תרדיון. 2. ר"מ. 3. מקומות הגויים. 4. ההרחקה מליצנות

  1. הריגת רבי חנינא בן תרדיון 1. על אף שר"א בן פרטא נתבע על חמשה דברים ור"ח רק על דבר אחד, נהרג משום שלא עסק גם בגמ"ח כדבעי ליה. 2. שאלוהו מדוע עסק בתורה ואמר כאשר צוני ה' אלקי, גזרו עליו לשריפה על אשתו להריגה ועל בתו לישב בקובה של זונות. 3. סיבת ענשם: כיון שהגה את השם להתלמד בפרהסיא, אשתו לא מיחתה בו, ובתו דקדקה לפסוע פסיעות נאות שזהו עוון עקבי. 4. לשלשתם נזדמנו מקראות של צדוק הדין: הצור תמים פעלו, אל אמונה ואין עול, גדול העצה. 5. ר"ח ביקר את ר"י בן קיסמא כשחלה, ושאלו כיצד הוא מקהיל קהילות ברבים אחרי שהרומאים הומלכו מן השמים, וא"ל ר"ח מן השמים ירחמו. 6. שאלו מהו לחיי העוה"ב, וא"ל שנתחלפו לו מעות צדקה במעות פורים וחלקם לעניים, א"ל א"כ מחלקך יהיה חלקי. 7. כשחזרו גדולי רומי מהספד ריב"ק מצאו את ר"ח עוסק בתורה וכרכוהו בס"ת ושרפוהו והניחו ספוגי צמר במים על לבו כדי שלא ימות מהרה. 8. לפני שמת: אמר שמי שיתבע את עלבון התורה יתבע את עלבונו, ראה גוילין נשרפין ואותיות פורחות, ולא רצה לפתוח את פיו שימות מהרה כדי שלא יחבל בעצמו. 9. הקלצטונירי הרבה בשלהבת ונטל הספוגין והובטח בעוה"ב וקפץ לאש.

  2. המעשים בר"מ 1. הלך להציל את אחות אשתו מקובה של זונות, התלבש כפרש ולא רצתה להשמע לו ומזה הבין שלא נטמאה. 2. הביא לשומר תרקבא דדינרי שיהא חצי לו וחצי לשוחד. 3. א"ל של אחר שיגמר הכסף יאמר אלהא דמאיר ענני וינצל, והוכיח לו זאת בכך שניצל מהכלבים אוכלי אדם. 4. הדבר נודע למלך וחקקו את דמותו של ר"מ בפתחי רומי שיתפסוהו. 5. רדפו אחרי ר"מ ונכנסו לבית זונות ועשה עצמו כטועם תבשיל איסור באצבעו, או נכרך באליהו הנביא. 6. אח"כ ברח לבבל בגלל זה או משום מעשה דברוריא.

  3. דיני ההליכה למקומות הגויים 1. איצטדינין, לת"ק אסור משום מושב לצים, ולר"נ שרי משום שצווח ומציל וכן שמעיד עדות אשה. 2. כרקום, במתחשב עמהן אסור ואם לאו שרי מפני יישוב מדינה. 3. למושב לצים לכו"ע אסור ללכת, כגון ללכ ת לראות נחשים חברין בוקיון מוקיון מוליון לוליון בלורין סלגורין, ומשום ביטול תורה. 4. טרטיאות וקרקסאות, היכן שמזבלים שם לע"ז האיסור משום ע"ז, ובסתמא לר"מ נמי איכא ע"ז ולרבנן מושב לצים, ונפ"מ בנשא ונתן.

  4. ההרחקה מליצנות 1. אשרי האיש אשר לא הלך, שאם הלך סופו לעמוד לישב וללוץ, ועליו נאמר ולצת לבדך תשא. 2. ייסורין באים עליו. 3. מזונותיו מתמעטין. 4. נופל בגהנום, וכן יהיר. 5. תחילתו ייסורים וסופו שגורם כליה לעולם.

 

שאלות לחזרה ושינון

 

דף יח

  1. מעשה הריגת ר"ח בן תרדיון (9)

  2. המעשים ברבי מאיר (6)

  3. דיני הליכה למקומות הגויים (4)

  4. ההרחקה מליצנות (5)

דף יט

1. אשרי האיש. 2. המעלות. 3. הגיע לכיפה.

  1. ביאור פסוקי אשרי האיש: שההולך סופו ללוץ, אף מי שלא הלך לטרטיאות ותחבולות עליו לעסוק בתורה, או דקאי על אברהם אבינו 1. לא הלך בעצת רשעים, דור הפלגה. 2. דרך חטאים, בעמידת אנשי סדום. 3. מושב לצים, פלשתים שקראו לשמשון שישחק להם. 4. כי אם בתורת ה' חפצו, שאין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ וכמו שנהג לוי, או שהעוסק בתורה ה' עושה לו חפציו. 5. ובתורתו יהגה, שהתורה בתחילה נקראת על שם ה' ואח"כ על שמו, או שבתחילה אדם ילמד ויגרוס ואח"כ יהגה ויטחן. 6. והיה כעץ שתול על פלגי מים, שתול ולא נטוע, שהלומד תורה בסברא מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם, אבל בגירסא עדיף ללמוד מרב אחד בלבד. 7. על פלגי מים, שישלש ימיו במקרא במשנה ובתלמוד. 8. אשר פריו יתן בעתו, שיקיים את מה שלומד אז ועלהו לא יבול. 9. לא כן הרשעים, נאמר על המלמד תלמיד שאינו הגון. 10. ועלהו לא יבול, שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד. 11. וכל אשר יעשה יצליח, שהעוסק בתורה דרכיו מצליחין, והמקור לכך כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים.

  2. מעלות התורה והמצוות 1. אשרי איש ירא את ה', העושה תשובה בצעירותו או המתגבר על יצרו כגיבור. 2. במצוותיו חפץ מאד, ולא בשכר מצוותיו, במי שאינו משמש את הרב ע"מ לקבל פרס. 3. יישוב סתירות הפסוקים: בתחילה על גפי, ואח"כ בקביעות על כסא. 4. בתחילה בראש מרומים, ובסוף בגלוי עלי דרך. 5. בתחילה שתה מים מבורך, ואח"כ בארך. 6. העושה תורתו חבילות מתמעט, ואם קובץ על יד וחוזר ירבה ויתקיים תלמודו. 7. לא יחרוך רמיה צידו, הרמאי בשמועות שאינו קל לא יחיה ולא יאריך ימים, או צייד הרמאי שחוזר הרבה הוא זה שיחרוך ויאכל. 8. כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה לפני גיל ארבעים ויש כמוהו, ועצומים כל הרוגיה זה שהגיע תלמיד להוראה ואינו מורה. 9. מי שרוצה חיים נצור לשונך מרע, ואף אחר שנצר נאמר לו סור מרע ועשה טוב שילמד תורה ולא יתגרה בשינה.

  3. הגיע לכיפה שהיא מקום הע"ז ובנה שכרו מותר, ומוקמינן 1. אם בכיפה, הרי הוי משמשי ע"ז ושכרו מותר לכו"ע. 2. בע"ז עצמה קשיא למ"ד ע"ז של גוי אסורה מיד. 3. למסקנא במכוש אחרון, וכמ"ד ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף יט

  1. ביאור פסוקי אשרי האיש, ועל מי קאי (10)

  2. מעלות התורה והמצוות (9)

  3. המקרה שהגיע לכיפה ושכרו מותר (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com