אאא

נדירים הפעמים בהם יושב הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול הגאון רבי יצחק יוסף וחושף את מאחורי הקלעים בעבודתו בתפקיד הציבורי, מהמסעות ברחבי העולם ועד למאבקים בבתי הדין ובמינוי דיינים. 

בספר 'ילקוט יוסף-פסח' החדש, שיצא לאור בימים אלו, חשף הגר"י יוסף טפח ממאחורי הקלעים במשרת הרב הראשי והראשון לציון.

בהקדמה לספר פותח הגר"י יוסף ומספר על הקושי לכתוב ספרים במסגרת התפקיד: "הנה לאחר שנתנו עיניהם בי גדולי התורה ומנהיגי הצבור בארצנו הקדושה, ובראשם מרן אאמו"ר עט"ר זיע"א, ושמו על שכמי משרת "הראשון לציון והרב הראשי לישראל ונשיא ביה"ד הגדול", רבו טרדותי ותלאותי בעסקי הצבור למעלה ראש והנני מוקף בחבילי טרדין, ועול הציבור והיחיד סבבוני כתרוני, מנוחה הדריכוני, לא ירפוני עד בלעי רוקי.

"עוד זה מדבר וזה בא ויאמר, ואני כותב בין גברא לגברא ובין הופעה להופעה, ובין נסיעה לנסיעה, מעיר לעיר בארצנו הקדושה, להביא את דבר ה' לפני שוחרי תושיה, וממדינה למדינה בתפוצות הגולה, לחזק ידיים רכות ולאמץ ברכים כושלות לזכות את הרבים, ולקרב רחוקים ולעודד קרובים, לתורה ולמעשים טובים".

הראשל"צ משתף את תלמידיו בתחושת הסיפוק של התרת העגונות במסגרת העבודה בבית הדין וכותב: "תודות להשי"ת שבתוקף תפקידי כנשיא ביה"ד הגדול, זכינו לפתור בעיות רבות של עגונות, מהם תיקים שנערמו בביה"ד הגדול במשך שנים, וזכינו לשחרר עגונות מכבלי עגינותן", הרב הזכיר מקורות רבים על חשיבות התרת העגונות.

בשלב הזה נשיא בית הדין מספר על ההצלחה במינוי דיינים בארבע שנותיו הראשונות בקדנציה: "עולם הדיינות עולה ומשגשג, וזכינו למנות עשרות דיינים ראויים לבתי הדין האזוריים וגם זכינו למנות ולמלא את מושבי בית הדין הגדול, שהיה משותק עם דיינים בודדים משך שנים רבות וב"ה מכהנים בו כיום 12 דיינים, עוד זכינו בחסדי ה' למנות אבות בתי דין ראויים בכל רחבי הארץ, ועוד היד נטויה בס"ד ולמנות בהקדם עוד קרוב ל-20 מינויים חדשים בעזה"י".

לאחר מכן חושף הגר"י יוסף טפח על המאבקים שמנהל סביב מינוי דיינים וכותב: "ולא אכחד, כי לעיתים עגמת נפש וצער היו מנת חלקי, ולילות עמל מנו לי, מאנשים חורשי מזימות המתייצבים לנגדי, על לא חמס בכפי, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז, ובחלקם, בפיהם שלום ידברו ובקרבם ישימו ארבם, רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ומהם גם בענייני הלכה שלא כדרכה של תורה.

"ולעת אשר כזאת זכרתי מה שמובא בסה"ק שכאשר נתגאים, אזי הקב"ה מקים עליהם בני אדם שיחלקו וידברו עליהם, כדי שלא יזוחו דעתם עליהם, כמו שאמרו חז"ל (יומא כב.) אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קופה של שרצים תלוי מאחריו. ועי"ז מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין. ואני תפלה לפני השי"ת: 'עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו, כי אתה ה' עזרתני וניחמתני'".