אאא

דף מה

1. המח' בהר ואילן. 2. נדלדלו מאליהן.

א.   מחלוקת ת"ק ורבי יוסי: להו"א לת"ק ציפוי הר נאסר כהר, למסקנא דהכא באילן שנטעו ולבסוף עבדו ובתוספת האילן, ובדף מ"ח קאמר דפליגי בעיקר האילן והתוספת אסורה לכו"ע. ודרשות הפסוקים 1. אלוהיהם על ההרים ולא ההרים אלוהיהם, ועץ רענן לת"ק אתי לומר שהעץ לא נאסר שאינו אלוהיהם ולרבי יוסי אתי כר"ע דזה סימן היכן יש ע"ז. 2. ואשריהם תשרפון באש אתי לאסור: להו"א דר"י אילן שנטעו ולבסוף עבדו, ולמסקנא לכו"ע לאילן שנטעו מתחילה לאשירה, ולדף מ"ח לר"י לאסור עיקר אילן בין נטעו ובין עבדו. 3. ואשריהם תגדעון לר"י לנטעו ולבסוף עבדו וכן לרבנן בדף מ"ח דאתו כרבי יוסי דהכא, ולרבנן דהכא וכן לרבי יוסי דהתם לומר שגידועי ע"ז קודמין לכיבוש א"י ואחר הכיבוש ישרש. 4. אבד תאבדון, לר"י שיש לגדע ע"ז ואחרי שירדוף ישרוף, ולרבנן שיש לשרש אחר ע"ז. 5. ואבדתם את שמם, לר"י לשירוש ע"ז ולרבנן לכנות שם גנאי כגון עין קוץ.

ב.   אבני הר שנדלדלו מאליהם וגוי השתחוה להם, פליגי בהא בני רבי חייא ורבי יוחנן. והשמועות 1. מאן דשרי יליף להו"א מהר שאינו בע"ח ובהמה שאינה מחוברת, ודחי שלא נשתנו מברייתן. אלא אתי מבהמה בעלת מום והר או מבהמה תמה ואילן יבש, שאין בהם תפיסת ידי אדם ומותר. 2. למאן דאסר, שנאמר שקץ תשקצנו לאסור אף מה שמותר מדינא. 3. זקף ביצה להשחוות לה מהו, אי במקרה שהשתחוה בעי האם חשיבא מעשה ש"מ דבני ר"ח שרו. ודחי דהאיבעיא בישראל שזקף ולא השתחוה וגוי השתחוה לה, האם אסורה כמו גבי לבינה או שריא משום דלא מינכרא זקיפתה, תיקו.

 

שאלות לחזרה ושינון

 

  1. במאי פליגי ת"ק ורבי יוסי באילן הכא ולמסקנא בדף מ"ח, ודרשות הפסוקים (5)
  2. המחלוקת באבני הר שנדלדלו מאליהן, והשמועות (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com