אאא

דף סז

1. נ"ט. 2. המח' בנטל"פ. 3. פגום מעיקרו ומשביח.

  1. דיני נותן טעם 1. בנותן טעם לשבח, אם יש ממש אסור ולוקין, וכשאין ממש אין לוקין. 2. בנותן טעם לפגם ר"מ אוסר ור"ש שרי, והאופן לל"ק דר"ל אם הפגם מחמת האיסור ולל"ב שרי כל זמן שנפגמה מחמת האיסור.

  2. נותן טעם לפגם ר"מ אסר ור"ש שרי, והמחלוקת 1. לר"מ ילפינן מגיעולי עכו"ם דשרי, ולר"ש האיסור בקדירה בת יומא, ודחי דאכתי פגמה פורתא. 2. לר"ש נאמר לגר אשר בשעריך שמעינן דמה שלא ראוי לגר מותר, ולר"מ למעוטי סרוחה מעיקרא ודחי דלא צריך למעוטה.

  3. במחלוקת ר"מ ור"ש בנטל"פ, פוגם מעיקרו לעולא לכו"ע שרי ולר"י מחלוקת, ובהשביח ולבסוף פגם לעולא פליגי ולר"י לא ידעינן אי ה"נ פליגי או סובר דלכו"ע אסור. ומייתי הברייתא ומפרשינן כמאן אתי 1. שאור תרומה וחולין שנפלו לעיסה וכ"א יכול להחמיץ, לרבנן אסור כיון שהאיסור גרם שתחמיץ מהר יותר, ור"ש מתיר דשניהם השביחו ואח"כ שניהם פגמו ולטעמיה דקסבר דאף איסור ואיסור לא מצטרפין. 2. שאור תרומה בתחילה דהוי השביח ולבסוף פגם לכו"ע אסור, וקמ"ל דלא כעולא. 3. נפל בתחילה חולין ואח"כ תרומה הוי פגום מעיקרא ופליגי, ובעי לתרץ דחשיב משביח כלפי שראוי לחמע בה עיסות אחרות. 4. יין לתוך עדשים וחומץ לעדשים פליגי ש"מ כר"י דנחלקו בפגום מעיקרא, ובעי למידחי דנפל לצוננין והרתיחן דהשביח ולבסוף פגם, ודחי דאשכחן לגבי נפלה תרומה בתחילה דלכו"ע אסור.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף סז

  1. דיני נותן טעם, והאופן (2)

  2. המחלוקת בנותן טעם לפגם, ומנין (2)

  3. המח' באופני נותן טעם לפגם, וביאור הברייתא והצריכותא (4)

     

דף סח

1. פגום מעיקרו ומשביח. 2. עכבר לשיכר. 3. עכבר לחומץ.

  1. במחלוקת ר"מ ור"ש בנטל"פ, פוגם מעיקרו לעולא לכו"ע שרי ולר"י מחלוקת, ובהשביח ולבסוף פגם לעולא פליגי ולר"י לא ידעינן אי ה"נ פליגי או סובר דלכו"ע אסור. ומייתי הברייתא ומפרשינן כמאן אתי 1. שאור תרומה וחולין שנפלו לעיסה וכ"א יכול להחמיץ, לרבנן אסור כיון שהאיסור גרם שתחמיץ מהר יותר, ור"ש מתיר דשניהם השביחו ואח"כ שניהם פגמו ולטעמיה דקסבר דאף איסור ואיסור לא מצטרפין. 2. שאור תרומה בתחילה דהוי השביח ולבסוף פגם לכו"ע אסור, וקמ"ל דלא כעולא. 3. נפל בתחילה חולין ואח"כ תרומה הוי פגום מעיקרא ופליגי, ובעי לתרץ דחשיב משביח כלפי שראוי לחמע בה עיסות אחרות. 4. יין לתוך עדשים וחומץ לעדשים פליגי ש"מ כר"י דנחלקו בפגום מעיקרא, ובעי למידחי דנפל לצוננין והרתיחן דהשביח ולבסוף פגם, ודחי דאשכחן לגבי נפלה תרומה בתחילה דלכו"ע אסור.

  2. עכבר שנפל לשיכר, לר"ש בטל בששים ורב אסר, ובעי מאי טעמיה 1. קסבר כר"מ דנטל"פ אסור. 2. נטל"פ שרי והכא אסור משום דהתורה חידשה לאסרו אף שממילא עכברא דדברא מאוס, והא דאינו מטמא משום בעי כעין מותם. 3. לרבא קסבר רב עכבר בשיכר משביח.

  3. עכבר שנפל לחומץ 1. רב כהנא אסר, ש"מ דמשביחו. 2. לרב אשי אסור רק מתי שנמרט לחתיכות דקות. 3. לרבינא משערין במאה ואחד דלא גרע מתרומה, ודחי דלמא בתבלין שמשביח ולא בטל. 4. לרב אחא בחמשים. 5. למסקנא משערים בששים, וכן הדין בכל איסורין שבתורה.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף סח

  1. המח' באופני נותן טעם לפגם, וביאור הברייתא והצריכותא (4)

  2. המח' בעכבר שנפל לשיכר, ומ"ט דרב (3)

  3. דין עכבר שנפל לחומץ ומ"ט (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com