אאא

דף ע

1. החששות בניסוך. 2. חומר טהרות מיי"נ.

  1. דיני חשש ניסוך 1. זונה גויה וישראל מסובין אצלה היין מותר כיון דלא תקיף להו יצרא דע"ז, אבל בזונה ישראלית וגויים אצלה היין אסור דכיון שמזולזלת בעיניהם גרירא. 2. גוי סגר בעדו דלת של ישראל וראוהו מהנקב שנמצא בין החביות, שרי רק מה שמול הנקב. 3. בית שישראל גר בעליה והגוי למטה ושמעו קול תיגרא והגוי נכנס, היין מותר כיון שחושש שהישראל קדם ונכנס לפניו. 4. גוי שנמצא יושב בין החביות באושפיזא, אם נתפס עליו כגנב שרי ואם לאו אסור. 5. בית שיש בו יין ונמצא שם גוי, אם יש לו סיבה לומר למה נכנס היין אסור ואם לאו שרי. 6. יהודי וגוי ששתו והישראל הלך להתפלל היין מותר, כיון שהגוי ירא בכל רגע שהישראל יכנס. 7. וה"ה כאשר הישראל הלך מהספינה בגלל כניסת שבת. 8. אריה שנהם בגת וגוי נחבא בין החביות שרי, כיון שסבור שגם ישראל מתחבא שם ורואהו. 9. גנבים שפתחו חביות רבות שרי משום שרוב גנבי הם ישראל, ולא רק כר"א המטהר בספק ביאה, אלא ככו"ע משום דהוי ספק ספיקא דאיכא שפותחים לשם ממון. 10. תינוקת שנמצאת בין החביות ואוחזת קצף בידה שרי, דדלמא נטלה מהצד. 11. בפולמוסא פתחו חביות רבות ושרי, ולא ידעינן אי אתיא כר"א דשרי ספק ביאה וה"נ כאן ספק פתחו לשם ממון, או ככו"ע ומשום דסובר שרובם ישראל. 12. מוכרת יין שמסרה מפתח לגויה שרי, משום שמסרה רק את שמירת המפתח ודאשכחן גבי ע"ה. 13. בולשת שנכנסה לעיר, בשעת שלום החביות הפתוחות אסורות ובשעת מלחמה הכל שרי שאין פנאי לנסך, והכהנות פסולות משום דלבעול יש להם פנאי.

  2. שמעינן דטהרות חמירי מיין נסך, דחצר שחילקה במסיפס גוי לא עושה יין נסך ולגבי טהרות רב אסר ור"י שרי. ומינה שמעינן 1. חצר שהפנימית של חבר וחיצונה של ע"ה שרי לחבר לשלוח פירות אף שיד ע"ה מגיעה לשם, ודחי דזה משום שנתפס עליו כגנב. 2. לרשב"ג בגג של חבר מעל גג של עם הארץ שרי לשטוח רק אם יד הע"ה מגיעה לשם, ודחי דהתם הע"ה יכול לאשתמוטי. 3. חבר שוטח בגגו אף שיד ע"ה מגעת לשם, ורב מתרץ דקסבר כרשב"ג.

 

שאלות לחזרה ושינון

 

  1. דיני חשש ניסוך (13)

  2. דין חצר שחולקה במסיפס, המח' ביין נסך והשמועות (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com