אאא

אדוני ראש הממשלה, אגיד לך את האמת: התרגשתי. התרגשתי מאוד לצפות בנאומך בטקס הדלקת המשואות לתפארת מדינת ישראל. זהו באמת רגע נשגב כפי שאמרת, מנהיג מדינת היהודים חוגג 70 שנות תקומה פריחה ושגשוג לעם שהיה ללעג וקלס אלפיים שנה.

אבל, אגלה לך שבמקום שהרגש הזה שהציף אותי, ימלא אותי בשמחה ואושר על תקומת העם היהודי מעפר, לצערי הרב הוצפתי בעצב ודאגה.

תשאל אותי למה? וכיצד יתכן הדבר?

הצהרת שאותה מנורה שכבתה, ולדבריך היום מאירה מתמיד, לעולם לא תכבה. האמנם? האם אותה מנורת בית המקדש מוארת כיום?

חז"ל מסבירים על תפקידה של המנורה במקדש ומה היא ייצגה - בתלמוד בבלי [שאתה באמת גאה בו והוא מופיע מאחוריך בסרטונים שהינך מעביר בהם מסרים לאומה] במסכת שבת דף כב' עמוד ב' : עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל.

האור הזה שדלק בבית המקדש היה 'ה'סמל, בה"א הידיעה, לקשר הבלתי ניתן לניתוק בין עם ישראל לבורא עולם, זהו קשר של אור של אהבה ושל תלות נצחית. האם מנורת מדינת ישראל מוארת היום באור זה?

ראש הממשלה מדליק משואה, אמש (צילום: Hadas Parush/Flash90)
ראש הממשלה מדליק משואה, אמש (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הגדלה

סיפרת בגאווה גדולה שהעם היהודי הוא העם היחידי שלא התבולל. האם האמונים שהוא שמר לציון בלבד הם אלו ששמרו עליו מהיטמעות בעמים? אתה הרי יודע היסטוריה, ואתה יודע שלא זאת בלבד הייתה הסיבה.

גם אותה נשיקת עפר הארץ של סבי וסבך כשעלו לארץ, לא היו נשיקות של חיבה בלבד. היו אלו נשיקות של קודש ושל אור השכינה ששרתה בישראל תמיד בזכות הדבקות הפלאית של העם היהודי באלוקיו, גם כשהוא נדרש לשלם מחירים של שריפות הריגות וגירושים, בזכות זה הוא שרד כעם נבדל, ואת זה הוא ביטא בנשיקתו את אדמת אבותיו.

לצמצם את הנרטיב ההיסטורי שלנו, לסיפור של עם שנדד ללא בית לאומי אלפי שנים, ורק בזכות כך שהוא שמר לארצו אמונים הוא שרד וחזר אליה, זה עיוות היסטורי מכעיס. ותסלח לי אם אני מעז לומר שזוהי אפילו יריקה בפרצופם של רבבות רבבות יהודים שמסרו את נפשם בכדי לקיים את תורת ישראל ולהישאר מחוברים לאור השכינה.

אגב, הנרטיב הזה גורם לך גם לתת משמעות שונה למונחים היסטוריים נוספים. אמונה - היא לא בבורא עולם ובעיקרי אמונת ישראל, אלא אמונה בצדקת דרכנו. ביטחון - הוא לא ביטחון בקשר הייחודי של לעם היהודי עם הא-ל, אלא ביטחון בכוח שלנו בלבד. עם סגולה - הוא עם בעל יכולות פיתוח וחדשנות אמיץ וחזק. ולא עם הנושא מסר אלוקי אותו המבדיל אותו מבחינה רוחנית מהעמים האחרים. תנ"ך כסלע קיומנו - מקור השראה לגבורה ועוז. אך לא ספר המנחה את חיי העם היהודי, ממנו למדים את סוד המבנה ההיסטורי הקסום של העם שלנו - 'שכר ועונש' והתניית קבלת הארץ בהליכה ושמירה את מצוות הא-ל.

 נתניהו מתקבל באהדה בפארק הוורדים בירושלים, וחוגג עם המון העם (צילום: מתוך פייסבוק)

אדוני ראש הממשלה, יש לך המון במה להתגאות בכך שאתה מייצג את העם היהודי ומדינת ישראל.

אך לצערי הרב, אתה הרב אתה מתגאה במעטפת ולא במהות, בקליפה הקשה והעצומה של העם קשה העורף, אך לא בפרות הרוח הפנימיים שלו.

הבה נעשה תרגיל מחשבתי קטן. לו היינו לוקחים את עמנו כפי שהוא נראה היום, ומחזירים אותו לא אלפיים שנה אחורה, אלא אפילו רק כמה מאות שנים אחורה. האם הוא היה שורד או מתבולל? נטמע או מתבדל? אני סבור ולדעתי ההיסטוריה כך מוכיחה, שללא הדבקות באור האמיתי של המנורה, לא היה לנו אפילו סיכוי.

ואם זהו מצבנו כעת, אז מה יהיה איתנו בעוד שבעים שנה? מה יהיה כאשר נהיה כבר ממש זקנים בני 140 שנה, כשמאורעות השואה ישכחו כמעט, רוח התקומה תשקע, צרות הגלות ישכחו ואנו נתיישן בארץ ונהיה כעמים ותקים אחרים איש תחת תאנתנו וגפנו בשלום ורעות עם שכנינו.

אתה הבטחת שאז נהיה עוצמתיים שבעתיים. אני שואל האם עדיין נזכור למה ולשם מה באנו לכאן לארץ הזו חוץ מלחזור למולדת אבות? מהו ייעודו של העם היהודי חוץ מלפתח ולטייב את חיי האנושות? מה מבדיל אותנו מעמים אחרים? האם נזכור מהי הדרך בה אנחנו כל בוטחים, ולשם מה אנו חפצים להמשיך להיות יהודים?

אלו שאלות נוגות, שביום זה גורמות לי לחוש עצב על מנורת ישראל ודאגה על נצחיות העם.

• הכותב, הוא מנהל מחלקת שיח ב'גשר'