אאא

דף ז

1. שינוי בתודה. 2. שמועות רבא במחשבה. 3. הפסול בקרבן פסח.

  1. הדין בתודת ראובן שנשחטה לשם תודת שמעון, והטעם 1. רבה מכשיר, דמזה ששלמים ששחטן לשם תודה נפסלו ש"מ שתודה לשם תודת חבירו כשירה. 2. רב חסדא פוסל, וסובר דאיצטריך למימר דשלמים לשם תודה פסולים, היות ותודה כשירה לשם שלמים.

  2. שמועות רבא בדיני שינוי קדש ושנוי בעלים וכפרה 1. חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דם כשירה, שנאמר ושחט אותה לחטאת. 2. חטאת ששחטה בשנוי בעלים על מי שמחוייב חטאת פסולה ועל מי שמחוייב עולה כשירה, שנאמר וכפר עליו למעט חבירו שמחוייב בכפרה כמותו. 3. שחט חטאת על מי שאינו מחוייב כלום פסולה, שאין אדם שאינו מחוייב עשה. 4. חטאת מכפרת מקופיא על חייבי עשה, מק"ו שמכפרת אפילו על חייבי כריתות, אבל עולה מכפרת על עשה מקיבעא, לכן השוחט חטאת על המחוייב עולה כשירה. 5. עולה ששחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה, מסברא או מקרא מוצא שפתיך כדלעיל. 6. עולה הבאה לאחר מיתה, אם שחטה בשנוי קדש פסולה. ובשנוי בעלים כשירה משום שאין בעלים לאחר מיתה, ודעת ר"פ שצריך להביא קרבן אחר. 7. עולה הבאה על ביטול עשה זו דורון, כיון שאחר התשובה נמחל לו.

  3. אמרינן במשנה שקרבן פסח שהוקרב שלא לשמו פסול, המקור לכך 1. זביחה לכתחילה: בשנוי קדש, ועשית פסח, שכל עשיותיו יהיו לשם פסח. 2. בשנוי בעלים, ואמרתם זבח פסח הוא ובאם אינו ענין. 3. לעיכובא, להו"א וזבחת פסח וקשיא דאיצטריך, אלא שנאמר הוא. 4. שאר עבודות לכתחילה ולעיכובא, הואיל וגלי גלי. ולרב אשי מהפסוק זאת התורה ילפינן למצוה, וכן דפסח הוי דומיא דשלמים שאין בו חילוק בין שחיטה לשאר עבודות.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף ז

  1. המח' בשנוי קדש בתודה והטעם (2)

  2. שמועות רבא בדיני שנוי במחשבה (7)

  3. מנין שקרבן פסח נפסל במחשבת שלא לשמו (4)

דף ח

1. הפסול בחטאת. 2. פסח לשם שלמים.

  1. אמרינן במשנה שחטאת שקרבה שלא לשמה פסולה, המקור לכך 1. שנוי קדש: שחיטה, ושחט אותה לחטאת. 2. קבלה, ולקח הכהן מדם החטאת. 3. זריקה, וכפר עליו הכהן מחטאתו. 4. שנוי בעלים, נאמר עליו למעט חבירו. 5. עיכובא: להו"א ילפינן מחטאת חטאתו לעכב בזריקה בשנוי בעלים, ודחינן לה לקמן דא"כ ה"נ נרבה בעולה שנאמר עולתו, וכן דרשינן ממנחתו ונסכו שקרבים בלילה ולמחר. 6. בחטאת נזיר נאמר ועשה את חטאתו, ושנוי בעלים מחטאת חטאתו. ודחינן נזיר יש עמה דמים אחרים, וחטאת חלב הויא כרת. 7. בחטאת מצורע נאמר ועשה את החטאת, ושנוי בעלים וכפר על המטהר. ודחי כנ"ל. 8. א"א ללמוד חדא מתרתי, כיון דלא אתיא: דחטאת חלב אין עמה דמים אחרים, לנזיר יש שאילה, ומצורע בא בדלות. 9. למסקנא ילפינן למצוה מהיקש חטאת לשלמים בפסוק זאת התורה, ושאר הפסוקים אתו לעיכובא. 10. חטאת ע"ז שלא כתובה בהאי עניינא, ילפינן מחטאת חלב, דתרוייהו הוו כרת. 11. חטאת שמיעת הקול ובטוי שפתים, אתו במה הצד מחטאת חלב נזיר ומצורע.

  2. אמרינן שפסח בשאר ימות השנה ששחטו לשם שלמים כשר, המקור לכך 1. אם מן הצאן שזהו פסח, קרבנו לזבח שלמים לה'. 2. אם כבש, לרבות פסח שעברה שנתה וכן חגיגת י"ד שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק. 3. וזבחת פסח לה' אלקיך, ומותרו יהיה לצאן ובקר שזהו שלמים. וצריכי תלתא קראי: חד לעברה שנתו וזמנו שאינו ראוי לפסח כלל, לעברה זמנו ולא שנתו שראוי לפסח שני, וחד להיכא שראוי אף לפסח ראשון ואפ"ה דינו כשלמים.

     

    שאלות לחזרה ועיון

    דף ח

    1. מנין שמחשבת שלא לשמה פוסלת בחטאת (11)

    2. המקור שפסח ששחטו לשם שלמים כשר, והצריכותא (3)

     

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com