אאא

דף כג

1. ריצוי טמא ביחיד. 2. יושב.

  1. דעת זקני דרום שטמא מת מרצה אף בטומאת יחיד ע"י ריצוי הציץ, וזה מתוך שהותר בצבור בטומאה. והשמועות 1. טמא שרץ ירצה בק"ו מטמא מת שטעון הזאה ומרצה, ודחי דסברי מכפרין כמתכפרין ושוחטין וזורקין את הפסח על טמא שרץ לכן אם טמאים בטומאת שרץ לא נעשה בצבור. 2. מזה שטמא שרץ יכול להתכפר אבל לא לכפר ש"מ דכח המתכפרין עדיף, לכן אם טמא מת אינו משלח קרבנו ה"נ כהן טמא מת לא יכפר, ודחי דסברי אף טמא מת משלח קרבנו. 3. סברי דאכילת פסח ראשון והקרבת פסח שני הם למצוה ולא לעכובא, ובמכסת נפשות ותכוסו דהויא לעיכובא נאמר דווקא במנויים ולא מקישים אוכלין למנויים. 4. טמא שרץ משלח קרבנו לכתחילה וכהן אינו מקריב, א"כ ק"ו שלא ירצה בטמא מת שאינו משלח קרבנו לכתחילה. 5. בנזיר ועושה פסח הציץ אינו מרצה על טומאת הגוף והיינו טמא מת ש"מ דלא משלחין, ודחי דאיירי שנטמא הכהן בשרץ, ובסיפא דמרצה על טומאת התהום אתי למעוטי תהום של זיבה ולא של שרץ. 6. ונשא אהרן את עוון הקדשים קאי על טומאה שהותרה מכללה בצבור וע"כ זהו בטמא מת ש"מ דמשלחין בפסח, ודחי דקאי על טומאת שרץ והותרה טומאה דגבי מת. 7. יש המדייקים מהברייתא דעוון מקדישים אינו נושא, ש"מ דטמא מת אינו שולח קרבנותיו, ודחי דאינו נושא איירי בטמא שרץ והותרה טומאה דמת.

  2. דיני יושב ששירת 1. מצוה לשרת בעמידה, שנאמר לעמוד לשרת. 2. הויא לעיכובא, מזה שנאמר העומדים. 3. בעי למילף שיהא במיתה במה מצינו מזר, ודחי דמחוסר בגדים ושאינו רחוץ ידים ורגלים הוו שני כתובים הבאים כאחד, ושתויי יין הוי כתוב שלישי ולכו"ע אין מלמדין.

שאלות לחזרה ושינון

  1. דעת זקני דרום שטמא מת מרצה גם ביחיד, והשמועות (7)

  2. דיני יושב ששירת (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com