דף כז
1. דם שלא במקומו. 2. וכולן שקבלו.
א. במשנה אמרינן דבנתן את הדם שלא במקומו פסול, ואמרינן בגמ' דאיכא דברים שלגביהם נתינת דם שלא במקומו חשיבא כמקומו 1. קשיא מהמשנה דאמרה אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל, מוקמינן לשמואל שהנתינה שלא במקומו היתה ע"י פסולין, לר"ל בנתן במחשבת חוץ לזמנו, ולר"י נתינה שלא במקומו אינה כמקומו ופסולא דהכא כשלא נשאר דם הנפש. 2. בברייתא חישב לתת שלא במקומו למחר פסול ואף מונע ממחשבת פיגול לחול, ש"מ דלא הוי כמקומו. ודחי דזריקה שלא מתרת בשר באכילה אינה מביאה לידי פיגול, כיון שפיגולו לא גרם לו. 3. במשנתנו אמרינן דנתינה שלא במקומו פסול, ואצטריך למימר אין בו כרת: לר"ל כיון שחישב חוץ לזמנו, וכן לשמואל קאמר דפסול אם חשב חוץ לזמנו, ולרבי יוחנן דמוקי דהויא בשתיקה קשיא. 4. לרבי יוחנן לא הוי כנשפך מהכלי על הרצפה, דסובר כמ"ד לא יאספנו בניתנין למטה שנתנם למעלה, ולר"ח בהא לכו"ע לא יאספנו ומח' התנאים כאשר נתן בפנים את הניתנים בחוץ. 5. מייתי דרבי יהודה סובר כוותיה דרבי יוחנן, שדם שלא במקומו נמנה בכלל שאר הפסולים ש"מ שסובר דשלא במקומו לאו כמקומו דמי, ומזה שלא מנה אותו עם נשפך על הרצפה דירדו ש"מ דבהא אם עלו לא ירדו דנקלט ואין לאספו.
ב. שמואל מעמיד את המשנה דלקמן בזריקת פסולים שגם זרקו שלא במקומו, ומייתי שנאמר וכולן שקבלו יחזור הכשר ויקבל מאי אתי למעוטי 1. להו"א למעוטי פסולים שזרקו ש"מ דנעשה דחוי, ואין לומר דאיירי שפוסל במחשבה, כיון דאינו כשר לקבלה רק מחשבת כשר מועלת. 2. למסקנא אתי למעוטי שחיטת פסולים, וקמ"ל שמחשבתם פוסלת רק בשחיטה משום שכשרים לשחוט ולא מקבלה ואילך כיון שלא ראויים לעבודה.
הדרן עלך פרק רביעי דזבחים – בית שמאי!
שאלות לחזרה ושינון
א. הדיעות בנתינת דם שלא במקומו והשמועות (5)
ב. וכולן שקבלו מאי אתי למעוטי (2)