אאא

על כמה כסף תהיו מוכנים לוותר כדי להיות אנשים טובים יותר? פרופ' ג'ון ליסט, כלכלן מאוניברסיטת שיקגו, גילה שרוב האנשים מוכנים לוותר על 27% משכרם הפוטנציאלי עבור עבודה בחברה שמצהירה כי היא תורמת לקהילה. לצורך המחקר הקים ליסט חברה אמיתית שסיפקה שירותי איסוף מידע, ופרסמה מודעות לגיוס עובדים בקרייגסליסט ב־12 ערים בארה"ב. למודעות היה אותו נוסח, רק שלמחציתן נוספה ההצהרה הבאה: "חלק מהפרויקטים שלנו נועדו לשפר את הגישה של ילדים מרקע מוחלש לחינוך. אנחנו מאמינים שארגונים כאלה הופכים את העולם למקום טוב יותר, ואנחנו רוצים לעזור להם". מחצית מהמודעות הציעו שכר של 11 דולר לשעה, והאחרות שכר גבוה יותר, של 15 דולר לשעה.

להפתעתו, גילה ליסט שהצעות העבודה שכללו הצהרה על אכפתיות כלפי העולם זכו להיענות גבוהה ב־33% לעומת הצעות דומות נטולות חברתיות, בעוד שהצעות עבודה בשכר גבוה יותר מושכות 30% יותר פניות. במילים אחרות, במקום להתמקד רק בפיתויים כספיים לעובדים כאמצעי גיוס, חברות צריכות לחשוב גם על דאגה לקהילה.

לנשים יש יותר מצפון

מעורבות חברתית משתלמת למעסיקים בעוד אופן: מגויסים עם מצפון חברתי הם גם עובדים מוצלחים יותר. בחברה שליסט הקים הג'וב היה לקודד מידע מגוגל־מפות, ואנשים שגויסו לעבודה הזו דרך מודעות שהפגינו אחריות חברתית היו פרודוקטיביים יותר בעד 25% והמידע שהם קודדו היה מדויק יותר.

"מודעת הגיוס היא רגע חשוב מאוד, שבו החברה שולחת אות לעובדים פוטנציאלים שהיא סוג כזה של מעסיק (עם מצפון, קצ"ה), וזאת דרך מוצלחת מאוד למשוך עובדים ממש טובים", הסביר ליסט. "האפקט הזה מונע בראש ובראשונה על ידי נשים: הן אלה שבעיקר בוחרות חברות שמצהירות על אחריות חברתית, והן פרודוקטיביות הרבה יותר מכל העובדים האחרים. כשמסתכלים על ניסויים מהעשורים האחרונים מוצאים שנשים רגישות הרבה יותר לאותות של אלטרואיזם ולרצון לעשות את הדבר הנכון".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נותנים בגלוי, לוקחים בסתר

לפני שחברות רצות לשנות את אסטרטגיות גיוס העובדים שלהן, כדאי לשים לב שכמו תמיד בכלכלה, אין תועלות בלי מחירים. ליסט הבחין כי העובדים שגייס משתמשים באחריות התאגידית גם כרישיון לעשות דברים רעים. לצורך הניסוי השני הוא גייס 1,500 עובדים לעבודה קצרת טווח של תיאור צילומים בכ־30 מילים — עבודה די סיזיפית ומדכדכת. הפעם המסר החברתי לא הופיע בשלב הגיוס אלא מאוחר יותר. למחצית מהעובדים נאמר: “דעו לכם שאנחנו הולכים לתרום חלק מההכנסות שלנו ליוניצ"ף”.

ליסט לא שיקר. אמנם היה מדובר בניסוי, אך העובדים קיבלו שכר והחברה תרמה כסף ליוניצ”ף. עם זאת, העובדים שלו שיקרו בהחלט. בתיאור התוכן של התמונות היתה להם אופציה לדלג על תמונה מפני שהיא לא ברורה, בלי שזה ישפיע על שכרם. ליסט ציפה שאלה שידעו שהם עובדים עבור חברה עם מצפון ינצלו פחות את הפתח לעיגול פינות, אבל קרה דווקא ההפך: מי שעבד בחברה שעושה טוב נטה לכך יותר. "לצערן של החברה שלי ושל האנושות, הציפייה שלי לא התממשה. זה אומר שקורה משהו פסיכולוגי עמוק יותר שמכונה ‘רישיון מוסרי’".

המשמעות היא שכשעושים משהו טוב, זה נותן רישיון לעשות מעשה פחות טוב במקום אחר. כך למשל, מחקר מאוניברסיטת טורונטו (מזר וז'ונג, 2010) הראה כי אנשים שהצהירו שהם מעדיפים לקנות מוצרים ידידותיים לסביבה נטו יותר לשקר ולגנוב לאחר מכן בניסוי מעבדה. ההסבר לכך הוא שהם רוצים להיות טובים ולא להיכנע לפיתויים, אבל כשהם עושים משהו טוב הם מרשים לעצמם לאזן אותו עם משהו קטן ורע. "זה אומר שחברות צריכות להיות זהירות ולהשתמש באמצעי ביטחון כשהן מיישמות את מדיניות האחריות החברתית שלהן", מסכם ליסט.