אאא

דף עו

1. אשם שנתערב בשלמים. 2. ההבאה בספק מצורע. 3. תערובת איברין בע"מ.

א.  אשם שנתערב בשלמים לר"ש ישחטו ויאכלו כחומר אשם ולחכמים אין מביאין קדשים לבית הפסול, דעת רבה דר"ש לכתחילה אוסר. והשמועות 1. הכהנים רשאים לתת תבלין תרומה על הקדשים, ודחי דהתם בדרבנן. 2. ר"ש מתיר ליקח תרומה בכסף מעשר שני. 3. ר"ש מתיר לבשל ירק שביעית בשמן תרומה, ואמרינן דזה אם התערב, וטעמיהו דרבנן דאסרי להו"א כמו אשם ושלמים ולמסקנא משום שיש לזה תקנה בסחיטה. ולר"ש אם יסחט הרבה יפסיד, וסחיטה מועטת לא סגי. 4. לר"ש ספק מצורע מביא אשם ומתנה שיהא שלמים, ודחי תקוני גברא שאני, ולא קאמר שיהא אשם תלוי כיון שהוא בן שתי שנים.

ב.   ספק מצורע מביא אשם ולוג ועושה תנאי שיהא שלמים ועל הלוג שיהא נדבה, ומפרשינן כיצד עושה 1. קומץ, משום נדבתו. 2. נותן מתן שבע לצרעתו. 3. ממלא מה שחסר, לנדבתו. 4. מקטיר, לנדבתו. 5. מקטיר הקומץ לנדבתו קודם מתן שבע לבהונות, ומהני כשנותן לשם עצים דאינו בבל תקטירו כר"א. 6. ממלא אח"כ את השיריים לצרעתו. 7. עליו לפדות את התוספת שלא נקמץ עליה דשמא בא לנדבתו, וליכא חולין בעזרה כיון דממילא נעשה חולין. 8. הכא אף לר"ש שרי לנדב שמן, כיון דהוי תיקוני גברא.

ג.    איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה, לר"א יקריב ויעלה לשם עצים לחכמים תעובר צורתן וישרפו, ולר"י בהא לכו"ע יקרבו ופליגי באיברים בעלי מומין שנתערבו. והטעמים 1. ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח, לר"א לומר דשרי להעלות לשם עצים. 2. אותם דזהו דווקא בשאור ודבש, קאי לר"א על הכבש שהוא כמזבח ולרבנן גם על נתינה לשם עצים. 3. ר"א אליבא דר"י להו"א הכשיר בדוקין שבעין ואליבא דר"ע, וקשיא א"כ יעלה אף בפ"ע. 4. למסקנא מום בם למימר דע"י תערובת מרצי.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  המח' בדין אשם שנתערב בשלמים, דעת ר"ש והשמועות (4)

ב.  ספק מצורע מביא אשם ולוג ומתנה, כיצד עושה ומדוע (8)

ג.   המח' באיברי בעלי מומין שנתערבו (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com