אאא

דף פג

1. ראוי למזבח. 2. הדרשות בראוי. 3. הדינים אם עלו.

א.  המזבח מקדש את הראוי לו שאם עלה לא ירד, השיטות מה נחשב ראוי ומנין 1. לרבי יהושע הראוי לאשים, דיליף מעל מוקדה. 2. לר"ג הראוי למזבח, שנאמר על המזבח, ולכן דם ונסכים לא ירדו. 3. לר"ש דווקא הבאין מחמת עצמן, דילפינן מעולה. 4. לריה"ג ילפינן מכבשים, ולר"ע האי קרא אתי למעוטי מנחה. 5. לר"ע ילפינן מעולה דה"נ עולת העוף, ולריה"ג קמ"ל למעוטי מחיים, ולתרוייהו מנחות ונסכים ירדו.

ב.   דרשת הפסוקים לפי ר"ג ורבי יהושע 1. על מוקדה, לרבי יהושע דבעינן ראוי לאשים ולר"ג להחזיר פוקעין. 2. אשר תאכל האש, לר"י להחזיר פקעין ולר"ג שאין מחזירין עיכולי קטורת ולר"י ממילא שמעינן לה. 3. על המזבח, לר"ג לומר דהראוי למזבח לא ירד, ולר"י אתי דמזבח מקדש את כל הראוי למוקדה. 4. מזבח אחרינא, לר"ג לומר דהמזבח מקדש, ולר"י להיכא שלא היתה לו שעת הכושר, ולר"ג תרווייהו אתו.

ג.    המקרים שנאמרו בדין אם עלו לא ירדו והשיטות דירדו לפי תנאי דמתני' 1. קמצין שלא נתקדשו, לכו"ע ירדו. 2. מנחה הבאה בפ"ע לא ירדו. 3. מנחה הבאה עם הזבח, לר"ש. 4. נסכים הבאים בפ"ע, לר"י. 5. נסכים הבאים עם הזבח, לר"י ור"ש. והקמ"ל להו"א דשייך לנדב מנחת נסכים בפ"ע, ולמסקנא דנסכים הבאים עם הזבח שהקריבן ביום אחר נמי חשיבי אינם באין מחמת עצמן.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  השיטות מה נחשב ראוי למזבח לגבי שאם עלה לא ירד (5)

ב.  דרשות הפסוקים אליבא דר"ג ורבי יהושע (4)

ג.   המקרים בדין אם עלו לא ירדו, והשיטות בהם (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com