אאא

יחסי הקונה והמוכר מתחילים עוד לפני ביצוע הרכישה בפועל, ניתן לומר כי יחסיהם מתחילים בשלבי ההצעה לרכישה כגון בפרסום המוצר, בסידור הסחורה בחנות או בשלבי המשא ומתן  וכדו' ומסתיימים בשלבים המאוחרים שלאחר ביצוע הרכישה עת הקונה עושה שימוש בדבר הנרכש.

השבוע המאמר יעסוק בשאלה האם פגם במוצר הנרכש מהווה עילה להחלפת המוצר או לקבלת הכסף בחזרה

א. פגם במוצר מהווה עילה לביטול העסקה

הגמרא במסכת בבא מציעא (פ ע"א) דנה במקרה בו  מוכר בהמה ציין בפני הקונה רשימה של מומים הקיימים בבהמה שהם מומים הגלויים לעין וניתנים לזיהוי תוך שהוא מציין כי הבהמה סובלת ממום נוסף שהוא נסתר ולא ניתן לזיהוי מבלי בדיקה מקצועית. הקונה בדק את הבהמה ולא זיהה אף אחד מהמומים הגלויים שהמוכר ציין ומשכך הוא רכש את הבהמה. לאחר ביצוע הרכישה  התברר לקונה כי המום הנסתר אכן קיים בבהמה ובגין המום הנסתר מבקש הקונה לבטל את העסקה.

 טענת הקונה היא שהמוכר הטעה אותו והרכישה נעשתה בטעות משום שהצגת רשימה של מומים המוגדרים כמומים גלויים שאינם קיימים באמת בבהמה, יצרה אצל הקונה סוג של הטעיה כאילו המוכר מנסה לבטח את עצמו  מפני טענות אפשריות בעתיד, אך אין הוא באמת מוכר לו בהמה בעלת מומים רבים, וממילא טוען הרוכש כי מאופי המשא ומתן והנתונים הנסיבתיים מוכח שהמוכר התכוון למכור לו בהמה בריאה לחלוטין, ואף הוא הקונה התכוון לרכוש בהמה בריאה לחלוטין ולכן גילוי המום הנסתר הינו עילה לביטול הרכישה בגין טענת מקח טעות.

מסקנת הגמרא כי במקרה בו בטרם הקנייה הרוכש לא היה מודע לקיום המום ומתוך הנסיבות עולה כי בכוונת הקונה לרכוש מוצר / שירות ללא פגמים, אזי גילוי הפגם מוגדר כמקח טעות וממילא העסקה בטילה ויש להשיב את המצב לקדמותו.

דין זה נפסק להלכה בשו"ע חו"מ סי' רלב סעי' ד, ובסעי' ז' פסק השו"ע כי ללא שהרוכש אמר באופן מפורש שהוא מסכים לקנות מוצר פגום, אזי קיימת חזקה כי הרוכש התכוון לקנות מוצר תקין ללא כל פגם, וממילא גילויו של מום מהווה עילה לביטול העסקה והשבת המצב לקדמותו(המוצר חוזר למוכר והכסף לקונה).

ב. החלפת המוצר הפגום או השבת דמי העסקה ששולמו

הגמרא במסכת בבא מציעא (צד ע"א) אומרת כי ארבעת השומרים (שומר חינם, שומר שכר, שוכר ושואל) יכולים להתנות עם המפקיד שנתן בידם את החפץ  לשמירה או לשימוש עם אחריות כגון שוכר או שואל, גבולות אחריות שונים מגבולות האחריות שהתורה מטילה על כל סוג של שומר.

בהמשך מבארת הגמרא כי צדדים יכולים להתנות ולהסכים על חיובים ממוניים השונים מחיובים הקבועים בתורה וממילא להסכמות ממוניות בין צדדים  יש תוקף מחייב גם אם ההסכמות שונות מדין התורה.

בדומה לכך אומרת המשנה במסכת בבא מציעא (פג ע"א) כי ביחס לחיובים הממוניים של מעסיק ועובד, פעמים מנהג המדינה קובע את ההסכמות הממוניות, וזאת למרות שהמעסיק והעובד לא סיכמו ביניהם באופן מפורש את תנאי ההעסקה.  במקרים אלו למנהג המדינה יהיה תוקף  אף  אם התנאים הממוניים שונים מהתנאים הממוניים שהתורה מחייבת בהם את המעסיק והעובד, וזאת משום שקיימת הנחה כי הצדדים התכוונו להתחייב אחד כלפי השני על פי הנהוג, וכאמור לעיל יש תוקף מחייב להסכמות ממוניות בין צדדים למרות שהן שונות מחיובי התורה.

הרמב"ם בהלכות שכירות (פרק טו הלכה ה) פסק:  "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה מחזירין. וכל שהסכימו עליו שאינו מום הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש. שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך" וביאר המגיד משנה כי דין זה הוא פשוט משום שיש לנהוג בעניינים אלו כמנהג המדינה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מדברי הרמב"ם עולה כי ביחס לדיני מקח וממכר והגנת הצרכן הרי שלמנהג המדינה יש תוקף מחייב וזאת משום שקיימת חזקה כי יחסי הקונה והמוכר מושתתים על הנהוג והמקובל בעירם/ במדינתם/ בחברתם וכדו'.

לאור מקורות אלו (עי' ביאור הגר"א חו"מ סי' רלב סע"ק יב, ובבאר הגולה אות נ) פסק השו"ע לעניין דיני מקח טעות כי יש לנהוג על פי המוסכם בין בני המדינה (בני המקום ) וכמו כן קיימת חזקה כי ההסכמות בין הקונה ובין המוכר מבוססות על מנהג המדינה באם הם לא ציינו אחרת באופן מפורש.

לאור האמור עולה כי באם במקום בו הקונה והמוכר מתגוררים או במקום בו הם ביצעו את העסקה נהוג (ע"פ המנהג או החוק והתקנות) כי במקרה של גילוי פגם במצור / שירות הנרכש, בנוסף לזכות קבלת דמי העסקה בחזרה, קיימת לקונה גם זכות לדרוש את החלפת המוצר הפגום (במקום לקבל את כספו בחזרה), הרי שהקונה יכול לתבוע את החלפת המוצר הפגום.

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה

לתגובות stern1416@gmail.com