קבלן שמסר דירה קטנה מהמובטח בחוזה

השבוע המאמר יעסוק בשאלה האם קונה שקיבל מוצר הקטן במידה, משקל או כמות ממה שהוזמן על ידו, רשאי לבטל את העסקה או רק לדרוש פיצוי.

מקור הדין

הגמרא במסכת קידושין (מב ע"ב) מביאה את דברי רבה האומר כי לקוח שקיבל את הסחורה שהוזמנה על ידו בהפחתה של מידה משקל או כמות, הרי יש לו זכות "חזרה" וזאת אפילו במקרה בו הפער הוא פחות משתות שאין בו דין הונאה, ובלשון הגמרא "דאמר רבה כל דבר שמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי הונאה חוזר"

נחלקו הראשונים מהי המשמעות של זכות החזרה האמורה בדברי רבה, האם החזרה מתייחסת לעסקה כולה וממילא הפחתה במידה משקל או מנין מובילה לביטול העסקה באופן שהסחורה חוזרת למוכר ודמי המקח חוזים לקונה, או שמשמעות החזרה היא השבת הפער, קרי השבה של הדמים העודפים ששולמו ולא התקבלה בגינם כל תמורה.

רש"י מקשה שלכאורה הונאה הפחותה משתות (שישית משווי המקח) דינה שהיא נמחלת ואין היא מוגדרת כהונאה, וממילא יש להבין מדוע רבה סובר שפער כלשהו במידה, משקל או מנין שיש בו שווי הנמוך משישית, חוזר במשמעות של ביטול העסקה או השבת הדמים העודפים.

ומבאר רש"י שיש להבחין בין הונאת שווי שבאה לידי ביטוי בתשלום עבור המקח לבין הונאה במידה משקל ומנין, הונאת שווי היא אונאה שקשה יותר למדוד אותה או לכמת אותה שכן ניתן לטעות בהערכת השווי המדויקת ולכן קבעו חז"ל שעד שישית אדם עשוי לטעות או להעריך בחסר וממילא עד שישית קיימת הסכמה של מחילה כי זו טעות שבטווח הסביר והמתקבל, אבל הונאה במידה משקל ומנין, אלו הן טעיות שניתן להגדיר אותן כסוג של גניבה, שכן על המוכר לוודא שאין הוא מספק כמות סחורה נמוכה ממה שהלקוח הזמין ושילם, וממילא כל טעות קטנה וכל פער קטן גורם "לחזרה".

מחלוקת הראשונים מהי משמעות החזרה

שיטת הר"ן ועוד ראשונים סוברים כי משמעות החזרה היא תיקון הטעות ככל שניתן לתקן אותה, ובאם לא ניתן לבצע את השלמת החסר, כגון במסירת דירה כשהיא קטנה יותר מהמובטח בעת המכירה, אזי העסקה מתבטלת לחלוטין.

שיטת הרשב"א ועוד ראשונים כי משמעות החזרה היא לכתחילה תיקון הפער והשבת החסר ככל שניתן לתקן את הפער ולהשלימו, אבל במקרה בו לא ניתן להשלים את הפער, כגון בדירה או ברהיט שסופק במידה קטנה יותר וכדו' אזי יש להשיב את הדמים העודפים.

להמחשה: קונה ששילם 100 ₪ וקיבל סחורה במידה או בכמות השווים 90 ₪ מבלי שניתן לבצע השלמה למידה ,משקל או מנין בשווי של 10 ₪ , אזי המוכר חב בהשבה של 10 ₪ לקונה, אך אין לקונה זכות לבטל את העסקה כולה.

פסק השו"ע וביאורו

השו"ע (חו"מ סי' רלב סעי' א) פסק: "המוכר לחברו במידה במשקל או במנין וטעה בכל שהוא חוזר לעולם שאין אונאה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר כיצד מכר לו סאה אגוזים בדינר ונמצא ק"א או צ"ט נקנה המקח ומחזיר הטעות..."

וביאר הסמ"ע (סע"ק ב) כי השו"ע מתייחס למקרה בו ניתן לתקן את הטעות ולהשלים את הפער החסר וממילא משמעות החזרה היא תיקון וחזרה למתווה של ההסכם המקורי בו הקונה מקבל את המידה שהוא הזמין והמוכר מקבל את סכום המעות שסוכמו, אבל במקרה בו לא ניתן לבצע תיקון והשלמה, כגון במכירת קרקע שאין למוכר קרקע נוספת כדי להשלים את השטח החסר, אזי העסקה מתבטלת תוך השבת המצב לקדמותו באופן שהמקח חוזר למוכר והדמים חוזרים לקונה.

הרעק"א על דברי הסמ"ע הביא את שיטת הרשב"א ועוד ראשונים הסוברים כי גם במקרה שבו לא ניתן לבצע השלמה ותיקון של הטעות, בכל זאת העסקה איננה מתבטלת, אלא יש לשלם פיצוי והשבה של סכום הכסף שכנגדו לא התקבלה תמורה, משום שיש קניין לחצאין וממילא על הכסף שהתקבל כנגדו תמורה בסחורה, המקח קיים ואין לבטלו.

לאור האמור עולה כי בהונאה של כמות או מידה יש לבצע השלמה לכמות או המידה, אך במקרה בו לא מתאפשרת השלמה, אזי לשיטת הסמ"ע העסקה מתבטלת כולה ויש לבצע השבה הדדית של המקח והדמים, ולשיטת הרק"א יש לבצע השבה חלקית של סכום התוספת שלא התקבלה כנגדו תמורה.

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה

לתגובות stern1416@gmail.com