דף קא
1. שריפת שעיר המילואים. 2. כהונת משה.
א. טעם שריפת שעיר החטאת במלואים, לר"י ור"ש מפני טומאה ולר"נ מפני אנינות. דרשות הפסוקים והשמועות 1. אהרן אמר ותקראנה אותו כאלה, לר"נ לומר דנשרפה מפני אנינות. 2. לרבנן מפני טומאה דאי מפני אנינות היו צריכים שלשת השעירים להשרף, והיינו שעיר ר"ח נחשון ושמיני, ולר"נ רק של ר"ח נשרפה דבקדשי שעה לא פסלה אנינות. 3. כאשר צויתי דבאנינות יאכלוה, אתיא כרבנן, או כר"נ ובקדשי שעה. 4. מדוע לא אכלתם, לכו"ע משה שאל: האם נשרפה בגלל שנכנס דמה לפני ולפנים, או יצא לחוץ, או שהוקרב באנינות ע"י אלעזר ואיתמר. 5. ותקראנה אותי כאלה, לר"נ דקדשי דורות אינם נאכלים באנינות בק"ו ממעשר הקל, ולרבנן שאל האם נטמאה ואמר לו אהרן דאפילו אם היה קורה לי כאלה וכאלה איני מבזה קדשי שמים. 6. ואכלתי חטאת היום, לרבנן דהיו צריכים לאכול בערב דקסברי אנינות לילה מדרבנן אך נטמא באונס, ולר"נ אנינות לילה דאורייתא והיום זהו חובת היום. 7. הן היום, לר"נ דחובת היום הוו קדשי דורות ואינם נאכלין באנינות, ולרבנן אהרן אמר שהוא הקריב הכל. 8. פנחס לא אכל, ורבנן משום דהותר לאכול בלילה, ולר"נ דאנינות אסורה גם בלילה קסבר כר"א דפנחס נתכהן רק כאשר הרגו לזמרי או כאשר שם שלום בין השבטים בימי יהושע.
ב. דעת רב דמשה רבינו היה כהן גדול, שנאמר באיל המלואים למשה היה למנה, והשמועות 1. מקשינן מדוע פנחס לא אכל את הקדשים ולא שאלו כן על משה שיאכל, ודחי שמשה היה טרוד בשכינה. 2. נאמר שבעל מום אוכל קק"ל אף שלא ניתנו לזר, וקק"ד דקדושים טפי ניתנו לזר קאי להו"א על משה, ודחי דקאי על במה. 3. ה' הסגיר ופטר את מרים כשנצטרעה כיון שמשה זר ואהרן קרוב, ודחי דנגעים שייכי רק בזרעו של אהרן. 4. אלישבע אשת אהרן היתה יתירה על בנות ישראל: יבמה משה היה מלך, בעלה כה"ג, בנה סגן, בן בנה משוח מלחמה, אחיה נשיא שבט, ומתו שני בניה, ומוקמינן דיבמה היה אף מלך. 5. במח' תנאים על הפסוק ויחר אף ה' במשה, לריב"ק לא עשה רושם, לרשב"י הפסיד את הכהונה, לחכמים נתכהן רק בשבעת ימי המילואים. וי"א דרק מזרעו פסקה הכהונה.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' מפני מה נשרף שעיר המלואים והשמועות (8)
ב. פליגי האם משה רבינו היה כה"ג, והשמועות (5)