אאא

דף כ

*מליחת קדשים. *דיני דם.

א.  בדיני מליחה בקדשים ממעטינן עצים ודם שאין אחרים באים להם חובה, וכן א"צ למלוח את כל המנחה, אבל כל השאר טעונים מליחה שנאמר על קרבנך תקריב מלח. והשמועות 1. בתחילה בעי למילף מכלל ופרט ולכן רק מנחה טעונה מלח, ואח"כ קאמר דאיכא כלל ופרט וכלל דהינו כל שאחרים באים חובה לה דהינו שטעונים עצים. 2. נימא דבאים חובה לה היינו לבונה וה"נ דם יהא טעון מליחה כיון שבאים עמו נסכים, אלא משום שלבונה באה עמו בכלי אחד. 3. נימא דבעינן שיהא דומה לפרט בשני צדדין והיינו חובה ומתרת ונרבה רק לבונה הבאה בבזיכין המתרת את לחם הפנים, ודחינן דמזה שצריך קרא דמנחתך למעוטי דם ש"מ דנתרבו כל מה שדומה לפרט בחד צד. 4. מהפסוק מנחתך ממעטינן דם ומרבינן איברים, דאיברים דמו למנחה בששה צדדים: אחרים באים חובה, אישים, בחוץ, נותר, טומאה, מעילה, משא"כ דם דדמי למנחה רק בשני צדדים, שהוא מתיר ונפסל בשקיעת החמה. 5. רבי הסובר שעצים ג"כ נקראים קרבן מצריך להביאם עם מלח וכן הגשה תנופה ועצים להסיקן, ותירץ דהגירסא שאין למלוח את יין הנסכים. והברייתא שממעטת יין דם עצים וקטרת ממליחה, אתיא כרי"ש בריב"ב שמצריך מליחה דווקא בדבר: המקבל טומאה למעט עצים, שעולה לאישים למעט יין ודם, וישנו על מזבח החיצון, למעט קטרת. 6. מקשינן הרי דם שנמלח יוצא מתורת דם, ותירץ דהו"א שיתן בו משהו מלח קמ"ל דלא.

ב.   הדינים בדם 1. דם שבישלו אינו עובר עליו, והא דאמרינן הקפה את הדם ואכלו חייב מוקמינן שהקפהו בחמה דהדר או בחטאות החיצונות שהתרבה מלשון ולקח ונתן. 2. דם שקרש ואכלו חייב, מוקמינן בחטאות החיצונות ולא בפנימיות כיון שלא ראוי להזאה, ולרבא חייב אפילו בפנימיות כיון שכנגדו ראוי בחיצונות, וה"נ מחייב בדם חולין ודם חמור שקרש. 3. דם יבש חוצץ, ולח חוצץ רק אם סריך.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  מה ממעטינן מדין מליחה בקדשים, והשמועות (6)

ב.   הדינים בדם (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com