פרויקט מיוחד

הצצה לרגעי ההוד והשיא בראש השנה בעולם הישיבות

בראש השנה ייכתבון: לקראת ראש השנה, 'כיכר השבת' מביא לכם תיעוד מרטיט מרגעי התפילה המנהגים והאווירה הייחודית השוררת בימים אלו, הימים הנוראים בהיכלי הישיבות השונות (חרדים)

אבי רבינא | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

קול דממה דקה, חרדת הדין אופפת, שעת בוקר מוקדמת שמש של חסד ורחמים מפציעה. אחד אחד הם הולכים בכובד ראש, באימה באהבה. והטלית מכסה, פסיעה ועוד פסיעה, אל הקודש נכנסים אחד אחד להמליך ביחד למלך קל רם ונישא.

'כיכר השבת' מביא לכם תיעוד מרטיט מרגעי התפילה המנהגים והאווירה הייחודית: ימים נוראים בהיכלי הישיבות

האווירה כל כך דומה, יום הדין לכולם - השווה ומשווה קטן וגדול, אבל לכל מקום תורה ותפילה מנהגים יחודיים ניגונים משלו, המלכת השם לחוד וביחד.

'כיכר השבת' מציץ מבין מבעד לחלון ומביא לכם מעט שבמעט מאווירת יום הדין הישיבתית והמרוממת.

פוניבז'

ימים נוראים באם הישיבות לא דומים לשום דבר אחר – אלפים פוקדים את ההיכל ועוצמת התפילות היא ללא כל שיעור וללא כל גבולות - סולם המונח על הארת וראשו מגיע השמימה.

במשך קרוב לשבעים שנה זוכים אלפים רבים לשמוע את התקיעות בראש השנה מפי ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, חוץ מהמתפללים בישיבת פוניבז' באים בזמן התקיעות רבים מתושבי ב"ב לשמוע את התקיעות.

התקיעות הראשונות של הגאון רבי גרשון אדלשטיין היו בשנת תש"ה עוד בימי בחרותו אצל החזון איש, הבעל תוקע אצל החזון איש נחלש באותה שנה, החזו"א שהכיר את הגר"ג ודן עמו רבות בלימוד הגיע לאוזניו כי הגר"ג מלומד בחכמת התקיעות וקרא לו לתקוע באותה שנה והמקריא היה החזון איש, לפני התקיעות דנו יחדיו החזו"א והגר"ג בנוגע לנשימות בתקיעות.

המקריאים במשך השנים היו הרב מפוניבז', הגרא"מ שך והגר"ד פוברסקי זצ"ל, ולאחר מכן יבלחט"א הגרב"ד פוברסקי. החזן המרכזי בתפילות בישיבה הוא החזן המיתולוגי הרב צבי אייזנשטיין שרבים באים להאזין לקולו הערב.

בשבועיים האחרונים נבנו בהיכל הישיבה שתי גלריות ענק, המכילות כל אחת כ-150 מקומות, בכדי להתגבר על בעיית הצפיפות הקשה השוררת בהיכל הישיבה בימים הנוראים ועל החסר הניכר במאות מקומות.

לאחר בניית הגלריות, ישנם בהיכל הישיבה למעלה מ-1600 מקומות ישיבה, כשבנוסף לגלריות, עובר היכל הישיבה שינוי מהותי בסידור הספסלים והמעברים, על פי מפה מיוחדת הנהוגה בישיבה כבר שנים רבות, בזכותה מתווספים עוד כ-300 מקומות בהיכל בית המדרש.

בישיבת פוניבז' בראשות הגר"ש מרקוביץ' התווספו עוד מאות מקומות לקראת הימים הנוראים. התפילות כולם בהיכל הישיבה. בין החזנים בישיבה ניתן למנות חזנים בעלי רגש גדולים, ביניהם את הרב יעקב משה דוד אברמסקי, הרב מאיר זאב קרלינסקי, הרב צבי מילצקי, משגיח הישיבה הגאון רבי אבא זאב גרוסברד והרב אברהם אליהו רוט.

חברון

אי אפשר בלי גולת הכותרת של עולם הנוסחים - ישיבת חברון. הנוסח אותו קיבץ וחיבר הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל מושר כמובן בבית המדרש העמוס, ומרטיט לבבות בישיבות המחקות את שיטת סלבודקא.

צריך לציין, כי דווקא בשנה זו ששיטת הסבא מסלבודקא מוטלת בספק בישיבה, יש בוגרים שגמרו בלבם שלא להשתתף בתפילות הישיבה כבשנים עברו. יחד עם זאת צריך להדגיש כי מדובר באחד מהיכלות התפילה המרוממים והמרגשים במיוחד, שרבים צובאים על דלתות הישיבה ומתקשים להשיג מקום. עומדים צפופים ומשתחווים צפופים עוד יותר

'אורחות תורה'

יתומים היינו ואין אב. הישיבה בה מורגשים ימים אלה ביתר שאת וביתר עצמה היא ישיבת אורחות תורה. זו שנה ראשונה בה ניגשים בני הישיבה לימים הנוראים כשמרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל איננו. מתאר לנו א. מתלמידי הישיבה את החור הגדול שנפער אצל אלפי התלמידים: "אם עד השנה היינו מרגישים בימים אתו שיש לנו פרקליט ומליץ יושר כאן בתוכנו, הרי שהשנה אנו מתפללים כיתומים אבודים המצפים מאביהם שבשמים שימליץ עליהם טוב. ניתן לחוש את ההיעדר כל רגע ורגע בתפילה".

הגאון רבי שרגא שטיינמן נשיא ישיבות 'אורחות תורה' משמש כחזן בתפילת שחרית בישיבה. חזנים נוספים הם הגאון רבי יחיאל קלרמן מראשי הישיבה, הגאון רבי ישראל מאיר שושן והרב אייזנשטיין בנו של הרב צבי אייזנשטיין החזן המיתולוגי של ישיבת פוניבז'.

עטרת שלמה - כזקן ורגיל

ישיבת 'עטרת שלמה' נחשבת לישיבה חדשה, אולם הנכנס לבית המדרש המפואר לא ישים לב כלל כי מדובר בישיבה חדשה המפלסת את דרכה בעולם התורני הוותיק. קולו של בעל התפילה מרעים וסוחף אחריו את המוני בני הישיבה בעצמה שרק ישיבה גדולה בסדר גודל כזה יכולה להעניק לתלמידיה. בעלי החזנים בישיבה הם הגר' אליעזר לוי מרבני הישיבה והרה"ג ר' יששכר מאיר - בוגר הישיבה.

קול תורה - פלצות

בקול תורה מדגיש המשגיח הגרי"י בורודיאנסקי כבר בשיחות הראשונות של אלול את אמרת המוסר המפורסמת "כל איש מישראל תאחזנה פלצות". ובמהלך השיחות בחודש אלול מפרט את דרכי התשובה תוך דגש על מחשבה צלולה ונקייה ופחות על רגש. על מלכות ה' ופחות על קריאות לאבא.

גם בתפילות הימים הנוראים מכוון המשגיח את החזנים שלא לבכות, כי אינו מעוניין שתלמידי הישיבה יחזרו בתשובה מתוך רגש, אלא רק מתוך אינטלקטואל ושכל קר.

ל', בוגר הישיבה מספר ל'כיכר השבת': "אני פחות. התחברתי לשיטה הזו. כי אם אפשר שאתחבר לקב"ה, מה זה משנה אם זה מתוך שמחה או מתוך רגש, העיקר שאתחבר. וכך מצאתי את עצמי שנה אחת עוד עם אלפי חסידי ברסלב בציונו של ר' נחמן באומן.

אחד מרגעי השיא בישיבה הוא קולו המיוחד של ר' שעיה רוטנברג המסלסל הדי מרום בתפילת "בוחן לבבות ביום דין", כאשר כל הישיבה נוהה אחריו בעצמה שאין דומה לה.

רש"י - דרך הלב

מתאר ש. בוגר הישיבה את האווירה המחשמלת בהיכל בית המדרש: "בישיבת רש"י – ראש הישיבה ר' חייקל מילצקי במרכז בית המדרש בין מאות תלמידיו ולבו יוצאים דברים הנכנסים אל לב. אין סדר אחיד לשיחה. השיחה בנויה מתחושות ומרגשות. לפתע פונה הרב לתלמידיו ואומר: "אבא אנחנו ממליכים אותך". "אבא אנחנו כל כך אוהבים אותך, אנחנו ממליכים אותך עלינו. אין לנו אבא אחר". "אתה האבא שלנו".

יחד עם הרב גועים בבכי כל בני הישיבה. האורות בבית המדרש כבים, ויחד עם הרב מתחילים לשיר כל בני הישיבה "אבינו מלכנו". כך נוגע הרב בליבותיהם של תלמידיו ממש כאב לבן וכרב לתלמיד בלי הצורך לעבור דרך המוח אלא ישר מלב אל לב.

בליל א' דסליחות ניגש אל העמוד אחיו של ראש הישיבה – הגאון רבי ראובן מילצקי, וסוחף אחריו את כל בני הישיבה באווירה המרגשת והייחודית . אולם הרגעים המיוחדים באמת הם תפילות הימים הנוראים.

בכדי שיוכלו כל תלמידי ובוגרי הישיבה להסתופף בבית מדרדש אחד נבנות גלריות מיוחדות ועדיין המקום צר והלב רחב. רגעי השיא כפי שמתאר לנו דוד, בוגר הישיבה, הם תפילת הנעילה. "רגע לפני נעילה הרב מוסר את השיחה הידועה שלו, ואז נדרכת הישיבה כולה לרגעי השיא של כל הזמנים תפילת נעילה – "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום"... "ה' הוא האלוקים זועקים כל תלמידי הישיבה, ואביהם ר' חיקל בראשם. לאחר מכן מתקבצים בני הישיבה לריקוד דקות ארוכות של סליחה ומחילה ואהבת ה', רק לאחר מכן הם מתפנים לשבור את הצום".

סלבודקא

אווירת יום הדין בישיבת סלבודקא היא מהעוצמתיות שבעולם הישיבות, וניתן להרגיש בה כבר מהרגע הראשון של אלול. תלמידי הישיבה לא עוזבים את הישיבה בכל האלול ואף מוותרים על שבתות חופשה עם המשפחה.

בשיחות המוסר המתקיימות במהלך חודש אלול מדגישים צוות הישיבה והמשגיחים את חשיבות הימים הללו והשפעתם על כל השנה. את המלכת ה' שמתחילה בראש השנה אבל לא נגמרת אף פעם ואת העבודה האישית המוטלת על כל אחד ואחד מבני הישיבה הן בימים הנוראים והן בכל יום מתחיל ימות השנה.

כ-700 מתפללים באים כל שנה להסתופף בצלם של ראשי שייבה בימים הנוראים. "בצילא דמהימנותא" הם קוראים לזה. רגעי השיא הם כמובן ראש השנה ויום כיפור, אז, נראה הגאון רבי משה הלל הירש מראשי הישיבה ממש כמלאך אלוקים ניגש לעמוד כקולו הנורא מנסר את היכל הישיבה, ומרטיט את לבבות כולם. בנוסף אליו ניגשים לפני העמוד הגאון רבי יצחק גפן והגאון רבי שלמה אדלשטיין. מספר ל'כיכר השבת' מ' בוגר הישיבה על תמונה שתהיה חרוטה במוחו לעד: "כל ראשי הישיבה עומדים בבגדי לבן עטופים בטלית כשספרי התורה בידיהם רגע אחרי תפילת "כל נדרי" בליל היום הקדוש".

תפרח

"אצלנו אלול כל השנה" מתאר ל'כיכר' אחד התלמידים לשעבר, מחשובי תלמידי תפרח "כל השנה יש אווירה רצינית כל דקת לימוד חשובה אבל באלול יש דגש על לימוד המוסר וענייני התשובה כשהשיא מגיע בתפילת נעילה"

תפילות הישיבה עמוסות מפה לאוזן ימים נוראים נוסח תפרח יזכרו בלב כל אחד לעד! קולו הערב של בעל התפילה המיתולוגי הרב ישעיהו קרלינסקי בוקע שערי רקיע..

תלמיד הישיבה מספר לנו שכמה שנים עברו מאז נישא ועדיין מתקשה להתרגל לנוסח תפילה אחר בעל התוקע הוא ר' ברוך גריינמן המקפיד על חודו של קול, בנוסף ניגש גם הוא לפני העמוד.

ישיבת גרודנא בבאר יעקב בראשות ראשי הישיבה הגאון רבי צבי דרבקין ורבי יצחק הקר. ראש הישיבה הרב דרבקין הוא "מקריא" לפני התקיעות, בעל התוקע הוא הגאון הרב פלונצ'ק. החזנים הם: הרב אפרים פיונטק והרב פיני שושן.

עטרת ישראל

עם התקדש היום הגדול עולה הגרב"מ אזרחי על הבימה ופותח בדברי חיזוק והתעוררות על ימי ראש השנה הבאים עלינו בלשונו הרהוטה מיד לאחר סיום ה'שמועס' ניגש הבעל תפילה ומתחיל בתפלת ערבית בקולו המרגש והמרטיט.

בסיום התפילה עוברים כל בני הישיבה ומתפללי ביהמ"ד להתברך בברכת כתיבה וחתימה טובה לאחר מכן יוצא הגרב"מ אזרחי בליווי בני הישיבה המבוגרים ובוגרי הישיבה שיסעדו עמו את סעודת החג. בבוקרו של היום הגדול נראה הגרב"מ כחצי שעה לפני תחילת התפילה יוצא מביתו לבהמ"ד שם מכין עצמו לתפילת שחרית.

במהלך תפילת מוסף שהינה רגעי השיא של ראש השנה שרים יחד כל בני הישיבה את קטעי התפילה כפי הנוסח המיוחד של הישיבה לדורותיה. "מדובר בתפילה מרגשת ומרטיטת לב כשעיני הקהל כולם זולגות דמעות של תשובה", מתאר זאת ברגש אחד המתפללים הוותיקים שמקפיד בכל שנה לרכוש מקום ולהתפלל במחיצת מורו ורבו.

במהלך הסעודה מתארחים בחורי ישיבה על שולחנו של הגרב"מ והסעודה נערכת בשילוב מיוחד של כובד ראש לצד שמחה על מחילת החטאים והמלכת הקדוש ברוך הוא כשהגרב"מ מטבל את דבריו בדברי חיזוק ומוסר. החזנים בישיבה הם הרב אהרן וינר והרב יהושע קנל. ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי עובר לפני התיבה בתפילת נעילה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר