אאא

דף פג

*היקש זאת התורה. *חומר בסמיכה ובתנופה.

א.  את הפסוק זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולמלואים דרשינן שכולם הוקשו זה לזה לגבי מה שהתפרש באחד דה"ה לשאר. ומפרשינן 1. עולה, דטעונה כלי והינו סכין, ובעולה ילפינן ממאכלת דאברהם. 2. מנחה, דנאכלת רק לזכרי כהונה וה"ה לשלמי צבור, ולר"ע אתי למימר שמקדשת בבלוע וקמ"ל במנחה דלא קריר ובחטאת דלא רכיכא. 3. חטאת, שמקדשת בלוע, ולר"ע דאשכחן בחטאת שבאה מן החולין שנאמר באהרן אשר לו, וכן ביום ובידו הימנית שנאמר בה אצבע וכהונה. 4. אשם, אין שפיר ושליא קדושים בו וה"נ ולדות קדשים ביציאתן נקדשים וכמ"ד דנין אפשר משאי אפשר, ולר"ע אתי לומר שעצמותיו מותרין. 5. מלואים, הנותר בשריפה ואין בע"ח במותריהן. 6. שלמים, מפגלין ומתפגלין.

ב.   אמרינן שפסח בשאר ימות השנה ששחטו לשם שלמים כשר, המקור לכך 1. אם מן הצאן שזהו פסח, קרבנו לזבח שלמים לה'. 2. אם כבש, לרבות פסח שעברה שנתה וכן חגיגת י"ד שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק. 3. וזבחת פסח לה' אלקיך, ומותרו יהיה לצאן ובקר שזהו שלמים. וצריכי תלתא קראי: חד לעברה שנתו וזמנו שאינו ראוי לפסח כלל, לעברה זמנו ולא שנתו שראוי לפסח שני, וחד להיכא שראוי אף לפסח ראשון ואפ"ה דינו כשלמים.

הדרן עלך פרק שמיני דמנחות

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  דרשות הפסוק זאת התורה לעולה ולמנחה (6)

ב.   מנין שפסח בשאר ימות השנה הוי שלמים (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com