פרק תשיעי - כל קרבנות הצבור
דף פד
*איזהו המובחר. *הבאת העומר והלחם. *ביכורים בכחוש.
א. איזהו המובחר שממנו יש להביא לביהמ"ק 1. סולת מכמס וזנוחא ושניה להם עפרים בבקעה, וכולם אין מביאים לכתחילה מבית הזבלים והשלחין וממה שנזרע ביניהן. 2. שמן מתקוע ושניה לה רגב, ואין מביאין כבוש שלוק שרוי של שמרים וריח רע ופסול, ובאנפקטן פליגי. 3. היין, קדוחין ועטולין ושניה להן בית רימה ובית לבן בהר וכפר סיגנא בבקעה. 4. בהמות, אילים ממואב, כבשים מחברון, עגלים מהשרון, גוזלות מהר המלך, ולר"י הביאו כבשים שגבהן כרחבן.
ב. דיני הבאת העומר ושתי הלחם 1. כל המנחות באות מהחדש ומן הישן, ועומר ושתי הלחם שהביא מן הישן לתנא דמתני' פסולות שנאמר בעומר ראשית ובשתי הלחם חדשה, ולתנא דברייתא זהו למצוה וחדשה היינו לכל המנחות. 2. כל המנחות באות מהארץ ומחו"ל ועומר ושתי הלחם לתנא דמתני' וברייתא רק מהארץ שנאמר ממושבותיכם ולר"י בר"י אף מחו"ל דקסבר מושבותיכם לומר חדש בחו"ל דאורייתא וכי תבואו אל הארץ אתי להתחלת החיוב. 3. העומר בשביעית בא מן הספיחין ואף שהולך לשריפה ונאמר לאכלה מיהו נאמר לדורותיכם, וא"א להביא מאשתקד לר"י דבעינן כרמל משעת הקרבה ולר"א שנאמר בעומר ראשית קציר ובשתי הלחם שנאמר ביכורים ומזה מוכחינן בברייתא שהעומר בא מהשעורים.
ג. המביא ביכורים מתמרים שבהרים, לר"י לא קידש ולר"ל קידש כדין כחוש. והשמועות 1. מהפסוק ביכורי כל אשר בארצכם ילפינן שאפשר להביא מגג וחורבה עציץ וספינה, תירץ להו"א על המנחות וסיפא דקרא שייאכל לכל טהור איירי בלחמי תודה. 2. מראשית ומארצך, לר"י אתי למעט כחוש, ולר"ל אתי שיביא משבעת המינים שהם שבחה של א"י. 3. הסתירה בברייתות האם בביכורי פירות שגדלו בגג, ר"ל מיישב דאינו קורא בגג בית מערה חורבה שאינה עבודה עציץ שאינו נקוב וספינת עץ, ולר"י הויא מחלוקת תנאים וסובר כמ"ד שאינו מביא כלל. 4. שתי הלחם הם הקרבן הראשון שקרב מהתבואה החדשה ולביכורים בין של חטים ובין של שעורים בכל מקום שגדל ואף לפני נסכים ופירות האילן מן החדש.
שאלות לחזרה ושינון
דף פד
א. איזהו המובחר שממנו יש להביא לביהמ"ק (4)
ב. דיני הבאת העומר ושתי הלחם (3)
ג. המח' בהביא ביכורים מתמרים שבהרים, והשמועות (4)
דף פה
*הכנת התבואה לעומר. *אגדת שמן זית.
א. הכנת התבואה לעומר ושתי הלחם 1. מביא משדה בדרום הארץ ונרה שנה ראשונה ובשניה זורעה שבעים יום קודם לפסח ועושה חיטים גדולות וסולת מרובה. 2. כל שנה נר חצי שדהו וזורע חציה, ומזה מוכחינן שא"צ נרה בשנה השניה אא"כ השדה אינה עבודה. 3. הגזבר בודק את הסולת ע"י שמכניס את ידו לתוכה ורואה שלא מעלה אבק, ולר"נ הגזבר סך את ידו בשמן והאבק נדבק. 4. סולת שהתליעה רובה פסולה וכן חיטין שהתליעו רובן, ובעי האם ברוב חטה או ברוב סאה, תיקו. בעי האם הדין שהמקדיש בעל מום לוקה זה רק בבהמה או גם: בחיטין מתולעות, עצים למזבח עם תולעים, שמן זית פסול ויין שיש בו קמחין, תיקו.
ב. אגדות שמן זית 1. כאשר יואב הוצרך לאשה חכמה לקח מתקוע, מכיון שרגילין בשמן זית. 2. וטובל בשמן רגלו זה חלקו של אשר, ומייתי שבעה"ב אחד הביא שמן זית ללודקיא בשמונה עשר ריבוא ולא הניח בא"י סוס פרד גמל וחמור שלא שכרו. 3. שמן המור הוא סטכת או שמן זית שלא הביא שליש שסכין אותו מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר. 4. ה' אינו צריך לאורה, ומייתי: ויקחו לך שמן זית זך, וכן השלחן בצפון ומרוחק מהמנורה שבדרום, חלוני שקופים אטומים שהיו בביהמ"ק, והלכו לאורו של ה' במדבר, והנר המערבי היה עדות שהשכינה שורה בישראל.
שאלות לחזרה ושינון
דף פה
א. הכנת התבואה לעומר ושתי הלחם (4)
ב. אגדות שמן זית (4)