דף ז
*תקלה לצדיקים ובהמתן. *רבי חנינא. *סדר הסוגיות.
א. המקרים שהובאו בגמרא שאין הקב"ה מביא תקלה ע"י בהמתן של צדיקים וכ"ש לצדיקים עצמן 1. רבי אסי אכל משחיטת כותי, וע"כ ס"ל דטרם גזרו עליהם. 2. רבי אסי אכל ביצים המצומקות ביין של דמאי, מכיון שלא גזרו על תערובת דמאי. 3. ר"מ אכל ירק בבית שאן בלא מעשר, מכיון שזה מחו"ל. 4. רבי פנחס בן יאיר הלך לפדיון שבויים ונהר גינאי נחלק מפניו וחמורו לא אכל את השעורין בפונדק מכיון שלא היה מעושר, והיה חיוב לעשרו מכיון שנלקח לאכילה ונמלכו עליהם לבהמה. 5. רפב"י מימיו לא נהנה מסעודה שאינה שלו, והסכים להתארח אצל רבי מכיון שיש לו ורוצה, ואתרמי שנכנס בפתח שהיו בו פרדות לבנות ואמר יסעד אצלו מכיון שיש מלאך המות בביתו. ואמרינן דלא מהני: מכירה משום לפני עור, הפקר מרבה היזק, עיקור מצערן, ושחיטה בל תשחית.
ב. שמועות רבי חנינא 1. מימיו לא נשאלו על מכת פרדה לבנה דחיוורא ריש כרעייהו וחיה, ולכן נקראים יֵמים כיון שאימתן מוטלת על הבריות. 2. אין עוד מלבדו ואפילו כשפים שמכחישין פמליא של מעלה, ולכן ר"ח לא פחד שהמכשפת תקח עפר מתחת רגליו. 3. מה' מצעדי גבר כוננו שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה, ואדם מה יבין דרכו לומר שדם ניקוף מרצה כדם עולה וזהו בגודל ימין ובניקוף שני והולך לדבר מצוה.
ג. השתלשלות הסוגיות בדפים ב- ז: 1. במשנה אמרינן הכל שוחטין ושחיטתן כשירה. 2. בגמ' מקשינן דרישא לכתחילה וסיפא דיעבד. 3. מתרצינן דאיירי: בטמא, כותי, ישראל מומר, מומחין, מוחזקין. 4. מפרשינן דין שחיטת כותי. 5. שחיטת ישראל מומר לאכול נבילות לתיאבון. 6. שחיטת ישראל מומר לע"ז מייתי אגב מומר לנבילות. 7. קבלת קרבנות ממומר. 8. הלכתא בדיני כותי. 9. רבי אסי אכל משחיטת כותי. 10. רבי אסי אכל ביצים מצומקות משום דשרי תערובת דמאי. 11. בדין הנותן לשכנתו איכא תערובת דמאי דאסורה, ניחוש לחלופי. 12. לגבי אכילות רבי אסי מייתי דאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים. 13. אכילת ירק ללא מעשר בבית שאן ע"י ר"מ, ודין בית שאן. 14. מעשה דר"פ בן יאיר ובהמתו והזמנתו ע"י רבי. 15. הפרדות הלבנות אצל רבי, ודברי רבי חנינא דלא שאלני אדם. 16. השמועות שאמר רבי חנינא.
שאלות לחזרה ושינון
א. המקרים דאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים (5)
ב. שמועות רבי חנינא (3)
ג. השתלשלות הסוגיות בדפים ב- ז (16)