אתה חוזר מיום עמוס היישר לארוחת הערב המשפחתית, על הצלחת מונח בקפידה הסטייק העסיסי מעלה הניחוחות שזה עתה ירד מן המחבת . המזלג ננעץ כלאחר יד בנתח הריחני, שנקנה באטליז הנכון והומלץ על ידי הקצב המקצוען, אתה מפריד מהאנטריקוט חתיכה הראויה להתכבד ומשגרה בטבעיות אל בית הבליעה, כאילו היו מעשים שבכל יום , אך עצור רגע! האם חשבת פעם מה עובר על הבשר, בטרם יהיה ראוי לעלות על שולחנך?
היודע הנך כמה מחשבה הלכתית מושקעת בכל נתח בשר או חתיכת עוף? האם העלית פעם בדעתך כמה מעקב ובילוש הושקעו בסטייק העסיסי שעומדת להיכנס אל פיך? התארת לעצמך אי פעם את אינספור המבטים הבוחנים חדורי היראה שליוו את פיסת הבשר העסיסית עד שהגיע אליך לצלחת? בחדרו הצנוע למדי של הרב פרץ לפקוביץ שליט"א, חבר הנהלת וועד השחיטה, נפרסת בפנינו התמונה במלואה.
הגענו למשרדו של הרב לפקוביץ, בעקבות מעברה של רשת הקצביות של 'וולדאן' ומסעדת 'אנטריקוט' לפיקוחה וכשרותה של העדה החרדית, רצינו לשמוע מה מושך בעלי עסקים לקבל תעודה של הכשרות הנחשקת ומדוע ועד כשרות זה הינו מוסכם ומקובל על כל החוגים כמעט ללא יוצא מן הכלל.
המשחטה עצמה המצטיירת בעיני רבים כמו עוד מפעל לייצור בשר, מקבלת כאן פנים שונות בתכלית - המשחטה הינה מעין בית מדרש או יותר נכון בית הוראה שבו יושבים שורות של רבנים ואברכים יראים ושלמים אשר יודעים לתרגם את תלמודם הלכה למעשה, ולדאוג שרמת כשרות העופות והבשר יהיו ראויים לאמון שנותנים בהם הלקוחות.
הרב לפקוביץ פותח ואומר בראשית דבריו כי בבד"ץ כל כך מאמינים בפיקוח ההדוק שלהם לאורך כל שרשרת הייצור עד כדי כך שהדלת פתוחה לכל מבקר - והם מוכנים להיות חשופים לכל ביקורת - "אנו מתנהלים בשקיפות מלאה, כך שכל המסתפק בנאמר כאן, מוזמן בכל עת לבוא ולבדוק בעצמו, אין אנו מונעים ביקור במשחטות שלנו מכל סוג שהוא".
בראשית דבריו מציין הרב פרץ לפקוביץ את העובדה שבראשות ועד השחיטה עומדים צוות של דיינים, פוסקים ורבנים מיוחדים לנושא הספציפי הזה בשר ועופות שבהשגחת הבד"ץ, המתכנסים לאסיפות תכופות בכל שבוע בכדי לעקוב מקרוב על סדרי ההשגחה בכל המשחטות העומדות בהשגחתם ולדון בבעיות העולות על הפרק מזמן לזמן.
בד"ץ העדה החרדית מורה כיום ליבואני הבשר להיות ערים לבעיות הצצות משנה לשנה ולא להתקבע על מה שהיה מקובל בעבר, כיום הבקר מיובא רק מאירופה, מכיון והתגלה שארצות דרום אמריקה, משם ייבאו את הבקר עד כעשור, מבצעים לפני השחיטה דקירה בכרס הבהמה בכדי לשחרר אוויר המצטבר בה והליך זה גורם בעיות חמורות של טרפות.
באירופה לעומת זאת נהוג לטפל באויר המצטבר באמצעות מתן תרופות, הרבה קודם השחיטה, הם אינם מחכים לטיפול בבעיות אלא דואגים שהן לא יופיעו.
על כן הוחלט בבד"ץ לפני כעשור שנים לעבור לשחיטה האירופאית - למרות העלויות הרבות הכרוכות בכך. הרב לפקוביץ בתוך דבריו מסביר טעות נפוצה - עליה הוא נשאל פעמים רבות. הבד"ץ מתהדר בין היתר בכך ששחיטתו היא "חלק בית יוסף" פירוש הדבר שהבד"ץ מאמץ את שיטת הבית יוסף בפסיקותיו בכל הנוגע לסירכת בריאות ובאופן המחמיר ביותר, כך שבכל סירכא מסופקת הבהמה אינה מאושרת אלא עוברת לדרגת כשרות רגילה ואינה באחריות הבד"ץ כלל ועיקר.
הפרט המרתק בכל הנוגע לחומרות הבית יוסף הינו כי הרי בל נשכח שהבשר בהשגחת הבד"ץ מקפיד כמובן גם על כל חומרות הרמ"א, וישאל השואל איך הדבר פועל בשטח והאם אין מצבים בהם 'מתנגשות' חומרות שני ענקי הפסיקה אלו באלו? האם אפשר לקיים שניהם?
עונה לנו על כך הרב פרץ לפקוביץ כי ההנחיות המעוברות היום לצוותות השחיטה בחו"ל הינם כפי שייסד והנחה הגר"מ בראנסדורפר זצ"ל לפני עשרות שנים ואשר ברוחב דעתו ובמומחיותו הגדולה בהלכה וכן בידע הפראקטי והוא אשר התווה את הדרך הנכונה איך נכון וראוי לקיים שניהם, ומני אז מקפידים והולכים לאור הנחיותיו הברורות, כך שמדובר ברמת הידור הגבוהה ביותר.
הרב לפקוביץ מוסיף לפרט כי לא רק צוות השוחטים והבודקים הינם יהודים יראים ושלמים, אלא הבד"ץ מקפיד ועומד על כך שאפילו העוסקים במליחת והכשרת הבשר יהיו חלק מצוות השחיטה ללא הסתמכות על עובדים שאינם בני ברית ואשר רמת אמינותם לגבי הקפדה על תקנות הועד, אינם מבטיחות.
יצויין כי הצוותים אינם יוצאים לחו"ל ללא ליווי רב פוסק ובכל משלחת ישנו רב פוסק מורה הוראה לכל מהלך השחיטה והבדיקות החל מבדיקת הסכינים שמתבצעת על ידו וכלה בבדיקות הפנים ריאה וכדו' וכן לפיקוח על מילוי תקנות ועד הכשרות לכל אורך פעילות הצוות. כמו"כ נשמר אורח החיים של צוות השחיטה ללא כל שינוי משהותם בביתם, כולל תפילות מלאות במנין ואפילו טבילה במקווה מקומית ושמירה על סדר יום הכולל לימוד תורה כמובן.
הרב לפקוביץ ציין כי קיים גם ליין של שחיטה מקומית עבור הקצביות של רשת 'וולדאן' ומסעדת 'אנטריקוט' שבעקבות דרישתם לאיכות בשר גבוהה, הם עושים כל מאמץ לשחוט בארץ ולפקח מקרוב על בחירת העגלים כדי להבטיח את איכותם הגבוהה של הנתחים. מצד העדה החרדית השחיטה המקומית מאפשרת להם פיקוח ע"י צוות משגיחים ורבנים מסלתה ושמנה של ירושלים שלא תמיד מתאפשרת יציאתם לחו"ל, אך כאן בשחיטה המקומית, הם מצויים יותר בכל הליך השחיטה וההכשרה לרווחת שומרי הכשרות המהדרין במצוות.
אז אחרי הסקירה שקבלנו מהרב לפקוביץ על שחיטת הבקר, עברנו לשמוע בכל הנוגע לשחיטת העופות. שלא כמו שחיטת הבקר המסתמכת ברובה על ייבוא מחו"ל מתבצעת שחיטת העופות במשחטות בארץ, וכבר בחיי העוף נכנס הבד"ץ לתמונה בכל הנוגע לזריקות והחיסונים הנעשים בלולים אך ורק בנוכחות משגיח צמוד המפקח על כך שהזריקה תהיה בהתאם להוראת ה'מנחת יצחק' ובית דינו שהנחו לבצע את ההזרקות רק בשוק העוף, כדי להימנע מחדירת המחט לאיברים הפנימיים. גם העמסת העופות על המשאיות מתבצעות בפיקוח משגיח מיוחד מטעם הבד"ץ אשר מסתובב כל לילה בנקודות ההעמסה השונות ועורך ביקורות פתע כדי לוודא ששומרים את הוראת הבד"ץ למניעת חשש צער בעלי חיים וחשש 'נפולה' בפריקה ובטעינה.
במהלך העבודה במשחטה, אחת לשלוש דקות שו"ב מיוחד הממונה על כך בודק את הסכין ובמידה והסכין נמצאה פסולה, נפסלים כל העופות שיצאו תחת ידו באותן דקות, חומרה זו הונהגה, בכדי שלא להכנס מלכתחילה לדוחק של היתר מחמת הפסד מרובה. גם פה מליחת העופות נעשית רק על ידי צוות יר"ש ואין סומכים על גויים במליחה ואפילו אם יש משגיח צמוד, מכיון והוכח שכדי למלוח על כל דקדוקיו והלכותיו יש צורך בהבנה פנימית דבר שאין לשאינם בני ברית בשום אופן. כמו כן, המלח של הבד"ץ עובר בדיקות מעבדה כדי לוודא שאין בו חשש חמץ ויש על כך משגיח מיוחד במפעל ייצור המלח. בבדיקת הריאה ובבדיקת צומת הגידים, נוהגים בבד"ץ לחלק את הספקות לשני סוגי עופות בלבד: מהדרין וטרף, אין שלב ביניים אחר וכל ריעותא קטנה שנמצאת בעוף הוא מורד מהליין והולך ל'טרף'. חומרא נוספת בבדיקת הריאות וצומת הגידים שאינם נעשות על על הליין אלא על השולחן בכדי שהבודק יפעל בנחת ולא בכפוף לקצב הליין.
חומרה נוספת הנהוגה בבד"ץ הינה שאין הקצבת כמות עופות לשחיטה, אלא כל אחד שוחט בקצב שלו, כדת וכהלכה.
הבדיקות שלאחר השחיטה גם הן נוהגות בחומרא יתירה כולל בדיקה מיוחדת למעיים וכן בדיקה נוספת של בוקא דאטמא. רגע לפני המליחה ישנם משגיחים מיוחדים על צרירות הדם לפני המליחה, האחראים להסיר את העופות המסופקים.
לאחר שנחשפנו לצוות הענק שאחראי לכל הליך הפיקוח במשחטות על כל 183 רבניה ומפקחיה של הבד"ץ, עברנו לשאול את הרב לפקוביץ על תחום הפיקוח על בתי העסק והמסעדות בתחום הבשר והעופות.
כידוע, קצבים ואיטליזים פונים לבד"ץ על מנת שיאפשר מכירת עופות ובשר שלא באריזות סגורות, אלא לפי הזמנת הלקוח. ישנה דרישה מצד קהל הלקוחות לפיקוח מקצועי בבחירת הנתחים לעקרות הבית ע"י הקצבים הפזורים ברחבי העיר, כדוגמת רשת הקצביות של 'וולדאן', וגם לעסקים כאלו מעניק הבד"ץ את כשרותו כל זאת לאחר שורה ארוכה של שמירה ופיקוח על הנהלים המחמירים של ועד הכשרות.
פה מציין הרב לפקוביץ כי אין רגע בכל זמן נתון שהאטליז לא מאוייש במשגיח צמוד מטעם הבד"ץ אשר עינו פקוחה לכל דבר וענין כך שכל בשר ועוץ מרגע שהוצא מהאריזה המאושרת בהולוגרמה חותם בתוך חותם, עינו הפקוחה של המשגיח מלווה אותו עד שהלקוח יוצא איתו מפתח החנות.
מהקצביות, עברנו לשאול על מסעדות ובתי עסק המקבלים את אישור הבד"ץ לממכר אוכל מבושל או צלוי בהשגחתם המהודרת, בינהם מסעדת 'אנטריקוט' בהר חוצבים. גם פה שמענו על מגוון חומרות וקפידות אשר אינם נהוגות בכל ועד כשרות, הן בהקפדה יתירה למשל על הליך צליית הכבד שעובר קריעת שתי וערב, לפני צלייתו. גם בכל הנוגע לשאר קפידות, למשל בכל הנוגע לחשש יין נסך - ההוראה הניתנת לכל המסעדות אשר מציעות יין כחלק מתפריט המשקאות, היא כי כל בקבוק יין שנפתח, אינו חוזר למטבח אלא מוצא את דרכו החוצה, או לידי האורח שהזמין אותו או פשוט לאבדון.
לסיכומו של דבר, הרב פרץ לפקוביץ מסיים את הפגישה באומרו כי אולי כעת לאחר שחשף בפנינו את רמת ההידור בכל הנוגע למוצרי הבשר והעופות, כעת יבין הציבור מה עומד מאחורי ועד הכשרות המהודר, ומדוע תפס לו מקום של כבוד כראש וראשון למובילי כשרות המהדרין בארץ ובעולם כולו בכל הנוגע לכשרות המזון על כל סוגיו, אכן הטפח שנגלה לעיננו, יכול ללמד על הכלל כולו.
