אאא

דף כב

*דיני עולת העוף. *כשר בזה ופסול בזה.

א.  הלימודים בדיני עולת העוף 1. ואת השני יעשה עולה כמשפט, לת"ק כמשפט חטאת בהמה שבאה מן החולין ביום ובידו הימנית דבלא"ה אצבע לא בעיא כהונה, לרי"ש כמשפט חטאת העוף דממול עורף, ואידך ילפי במה מצינו מחטאת העוף, ולראב"ש כחטאת העוף שהראש בגוף בשעת ההזאה. 2. והקריבו לת"ק לומר שאינו כחטאת העוף, לרשב"א בשני סימנין, ולרי"ש אף להבדלה. 3. ומלק והקטיר, לת"ק לומר שהראש בעצמו והגוף בעצמו.

ב.   הדברים הכשרים במקום אחד ופוסלים ברעהו ואיפכא, המקור והקושיות 1. דף יט, כל העורף כשר למליקה וכל הצואר כשר לשחיטה. 2. דף כב, הכשר עולת העוף בתורים גדולים ובני יונה קטנים, וילפינן שתמיד נאמר תורים ובני יונה ואף פעם לא נאמר יונה ובני תורים, ונאמר מן לומר שתחילת פסול בשתיהם, דבני יונה כשרים ממתי שדמם מצוי בבשרם עד שיצהיבו, ותורים כשרים רק משיזהיבו. 3. דף כג, פרה אדומה רק בשחיטה ואין ללמוד בק"ו מעגלה ערופה להו"א שנאמר חוקה ולמסקנא ממיעוט הערופה, ועגלה ערופה רק בעריפה ואין ללמוד בק"ו מפרה שנאמר וערפו. 4. דף כד, כהנים נפסלים במומין ואין לפסלם בשנים בק"ו מלויים שנאמר אשר ללויים, ולויים בזמן המשכן נפסלו בשנים שנאמר לעבוד עבודת משא ואין ללמוד בק"ו מכהנים שיפסלו בהם מומין שנאמר זאת ולא אחרת. 5. כלי חרס מטמא אחרים באויר תוכו שנאמר כל אשר בתוכו יטמא ואפילו מלא חרדל, וכן מקבל טומאה באויר מהיקש תוכו, ואין ללמוד ק"ו מכלי שטף שיטמא מגבו שנאמר וכל כלי פתוח שזהו כלי חרס ניצול בצמיד פתיל, כל הכלים מטמאים רק מגבן, דאין ללמוד ק"ו מכלי חרס שיטמאו גם מאוירן דנתמעטו מתוכו, ולא שיטמאו רק מתוכן ובנגיעה דמזה שנתמעטו מצמיד פתיל ש"מ דמטמאין בגבן. 6. דף כה, פשוטי כלי עץ טהורים ובמתכת טמאים, וגולמי כלי מתכות טהורים משא"כ כלי עץ ופליגי האם הטעם משום שעשויים לכבוד או שדמיהן יקרים ואיכא בינייהו כלים העשויים מעצמות בהמה וחיה שמקבלים טומאה ואין דמיהן יקרים. 7. חיוב מעשר בשקדים המרים בקטנים ובמתוקים בגדלן, וי"א דבכל גווני הקטנים פטורים וי"א שהגדולים חייבים אף כשהם מרים והטעם משום שראויין למתקן ע"י האור.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  הלימודים בדיני עולת העוף (3)

ב.   הדברים הכשרים במקום אחד ופוסלים ברעהו ומנין, והקושיות (7)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com