אאא

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 היו 52% מהדירות החדשות שנמכרו על ידי קבלנים דירות של 4 חדרים ורק 33% היו 5 חדרים. עם זאת, מאז 2008 המגמה השתנתה וכיום דירות 5 חדרים הן הנפוצות ביותר וכמעט נדיר להשיג דירות 3 חדרים מקבלן. הסיבות לכך קשורות גם לאינטרס של הקבלנים להציע יותר חדרים על אותו שטח במ"ר וגם לדרישות החדשות של משפחות בוגרות עם ילדים.

על אף השינויים בחלוקה הפנימית, חדר השינה היה ונותר חלל הפנים החשוב ביותר בדירה הפרטית. זה החדר שאליו אנחנו נכנסים כדי לקבל פרטיות, בו אנחנו מתעוררים מדי בוקר ואיתו אנחנו מבלים את הדקות האחרונות של היממה. בין לבין, גודל ועיצוב של חדר שינה יקבעו את ערך הנכס והשקעה בו משתלמת לטווח הארוך.

מה ההבדל בין חדרי שינה של ילדים והורים?

משפחות בוגרות לא מסתפקות בדירת 4 חדרים טיפוסית כי מוקד הבילוי של הילדים עבר מהחוץ אל פנים הבית. הילדים צריכים כיום שטח גדול ללימודים, אחסון ואירוח של חברים והרגלי הבילוי שלהם משתנים עם רוח הזמן. אם בעבר בילו הילדים את רוב שעות היום רק בשבתות וחגים, הרי שבשנים האחרונות מדובר על האופציה המועדפת עבורם גם בימי חול ובאמצע השבוע.

מנגד, חדרי שינה של הורים שומרים פחות או יותר על הפונקציונאליות שלהם. ההבדל הוא שההורים מתייחסים לחדר השינה כנחלה פרטית ואישית, בעוד מבחינת הילדים מדובר על עוד חלל שיכול לספק מענה לצרכים ולדרישות. כמו כן, חדרי שינה של הורים מרוהטים מטבע הדברים אחרת בהשוואה לילדים ויש גם משמעות לסוג המיטות שבהן בוחרים להשתמש.

כך משדרגים את חדר השינה

החוק בישראל קובע ששטח חדר תקני נע בין 10-12 מ"ר והרוחב המינימאלי צריך להיות 2.6 מטר. עוד מחייבות התקנות חלון וכניסה נפרדת לכל חדר, לרבות חצי-חדר שבו המידות המותרות הן של 8 מ"ר. בנוסף, קבלנים קובעים את שטח הדירה באמצעות הכפלת מספר החדרים ב-25 מ"ר וזה גורם לכך ששטחה של דירת 3 חדרים יהיה מינימום 75 מ"ר בעוד דירת 4 חדרים תחושב לפי 100 מ"ר.

השאלה המתבקשת היא מה אפשר לעשות על מנת לשדרג את חדר השינה הקיים בלי לעבור דירה או לשאת בהוצאות מיותרות. גם כאן חשוב להפריד בין חדרי שינה של ילדים והורים, להגדיר מראש את מסגרת התקציב ולקבוע סדר עדיפויות. לבסוף, כל שנותר הוא לרהט ולעצב מחדש את חדרי השינה מתוך הכרה בחשיבות שלהם ובאופן שישרת את צרכי המשפחה המורחבת לפחות כמה שנים קדימה.