דף פט
*הכשר והפסול לכסוי. *אגדת אברהם אבינו.
א. הדברים הכשרים והפסולים לכיסוי ומנין 1. וכסהו בעפר, למעט אבנים וכפיית כלי. 2. וכסהו, לרבות מיני עפר שמגדל צמחים והם: זבל הדק, חול הדק, שחיקת אבנים, שחיקת חרסית, נעורת פשתן דקה, נסורת חרשים דקה, סיד חרסית לבנה ומגופה שכתשן, ואין לומר דדווקא עפר מכלל ופרט כיון דהוי כלל הצריך לפרט. 3. בעפר למעט מה שאינו מין עפר: זבל הגס, חול הגס, שחיקת מתכות, לבנה ומגופה שלא כתשן, קמח סובין ומורסן. 4. לרשב"ג מכסין רק בדבר שזורעין בו ומצמיח, למעט ארץ מליחה, ולכן במדבר מכסין בשחיקת זהב שנקרא עפר בפסוק עפרות זהב. 5. אפר לב"ה מכסין שנאמר מעפר שריפת החטאת, ולב"ש אין מכסין דלא איקרי עפר סתמא. 6. הוסיפו דמכסין אף: בשחור, כחול, ניקורי הריחיים וי"א אף זרניך. 7. מכסין בעפר עיר הנדחת דא"צ לשרפו כיון דמחוסר תלישה, ולרבא אף בעפר שריפתה דמצוות לאו להנות נתנו, ואין להקשות מלולב של אשירה דהתם בעי שיעורא וכתותי מכתת שיעוריה.
ב. אגדת אברהם אבינו 1. בשכר שאמר ואנכי עפר ועפר זכו בניו לאפר פרה ולעפר סוטה, ולא נמנה עפר כסוי הדם כיון דהוי רק הכשר מצוה וליכא הנאה דאינו נצרך להתיר. 2. בשכר שאמר מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לרצועה של תפילין ולהנאת ויראו ממך ולחוט תכלת והנאתו שדומה לים, רקיע, אבן ספיר, וכסא הכבוד. 3. קשה גזל הנאכל שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים להחזירו, שנאמר רק אשר אכלו הנערים. 4. לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם, שה' נותן גדולה וישראל ממעטים עצמם, שאברהם אמר ואנכי עפר ואפר, משה ואהרן ונחנו מה, דוד ואנכי תולעת. ועכו"ם מתגאים, נמרוד בנה מגדל בבל, פרעה אמר מי ה', סנחריב מי בכל אלהי הארצות, נבוכדנצר אמר אעלה על במתי עד, חירם אמר מושב אלהים ישבתי. 5. באברהם נאמר ואנכי עפר ואפר ובמשה ואהרן נאמר ונחנו מה דגדול טפי. 6. תולה ארץ על בלימה ילפינן שהעולם עומד על: משה אהרן שנאמר ונחנו מה, בולם פיו בשעת מריבה ואמרינן דזו אומנותו של אדם בעוה"ז, או על המשים עצמו כמי שאינו.
הדרן עלך פרק ששי דחולין!
שאלות לחזרה ושינון
א. הדברים הכשרים והפסולים לכסוי ומ"ט (7)
ב. אגדת אברהם אבינו (6)