אאא

דף צ

*היכן נוהג ובמוקדשין. *גיד בקרבנות. *גוזמא.

א.  גיד הנשה נוהג: בארץ ובחו"ל, אף שלא בני הבית, בחולין ובמוקדשין, בבהמה וחיה ולא בעוף, בירך ימין ושמאל, ופליגי אי נוהג בשליל. ומייתי מאי קמ"ל דנוהג במוקדשין 1. יש בגידין בנותן טעם וקמ"ל דאיסור הקדש חל על איסור גיד, ודחי דהו"ל למימר דמוקדשין נוהג בגיד. 2. אין בגידין בנ"ט ובמוקדשין איכא רק איסור גיד, ודחי דהתנא סובר דיש בגידין בנ"ט גבי ירך שנתבשל בה גיד. 3. בולדות קדשים וקסבר נוהג בשליל וולדות קדשים קדושים במעי אמן ולכן חיילי ביחד וקאמר בסיפא דבשליל איכא פלוגתא דר"י ורבנן, ודחי דאיכא נפל שלא נתקשרו אבריו בגידין ש"מ איסור מוקדשין קדים. ואין לומר דאיסור גיד חל על מוקדשין מכיון שחמור בכך שנוהג בבן נח, דזהו דווקא בבהמה טמאה ולא בקדשים דהוו איסור כרת. 4. למסקנא נוהג במוקדשין היכן שהולד קדוש ביציאתו ואז נוהג גם איסור גיד, וזהו במבכרת או למ"ד ולדות קדושים רק ביציאתם מהרחם.

ב.   דיני גיד הנשה בקרבנות 1. לר"ח בר יוסף נוהג רק בקדשים הנאכלין ולרבי יוחנן אף בקדשים שאינם נאכלין, דעת ר"פ דלא פליגי ולל"ק לכו"ע מעלין למזבח ואם אכלו לוקה ולל"ב א"צ לחלצו דאם פירש אין להעלותו, ולרנב"י פליגי האם מצוה לחלצו. 2. נאמר ריבוי והקטיר הכהן את הכל ונאמר מיעוט ועשית עולותיך הבשר והדם, ולרבנן מרבינן עצמות גידים קרנים וטלפים אפילו פירשו וממעטינן בפוקעין, ולרבי מרבינן גיד הנשה במחובר וממעטינן פירשו דלא יעלו ורבנן בעו מן המותר לישראל. 3. לרב הונא גיד הנשה של עולה מעלהו משום הקריבהו נא לפחתך וחולצו לתפוח דבעינן מן המותר לישראל, וגיד של שלמים מכבדו לאמה.

ג.    המקומות שהוזכרו לשונות גוזמא 1. לפעמים היה על התפוח כשלש מאות כור של דשן. 2. השקו את התמיד בכוס של זהב. 3. בלשון התורה, ערים גדולות ובצורות בשמים. 4. בנביאים, ותבקע הארץ לקולם בזמן המלכת שלמה. 4. גפן זהב שבעזרה נמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה. 5. שלש מאות כהנים מטבילים את הפרוכת.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  היכן נוהג גיד הנשה, והקמ"ל במוקדשין (4)

ב.   דיני גיד הנשה בקרבנות (3)

ג.    המקומות שהוזכרו לשון גוזמא (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com