אאא

שיעור רוכשי הדירה ראשונה בקרב שכירים בני 25–35 שלא הייתה בבעלותם דירה טרם הרכישה, עלה מרמה של כ-2% לשנה בשנים 2007 ו-2008 לרמה של כ-4% בשנים 2015 ו-2016. כך עולה מניתוח שערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל, ושפורסם היום (ג').

את העבודה כתבה ויקי רובשבסקי-בנית מחטיבת המחקר בבנק ישראל וזו תתפרסם בקרוב ב"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות". על פי הממצאים, העלייה בשיעור רוכשי דירה ראשונה שזוהתה אינה משקפת ירידה בנטל הכלכלי על משקי בית צעירים, שכן התפתחות זו התאפשרה, בין היתר, באמצעות הארכה של תקופת החזר המשכנתה, וייתכן שהיא לוותה גם בהתפשרות על מאפייני הדירות הנרכשות.

העשור שאליו התייחסה רובשבסקי-בנית בעבודתה אופיין בביקושים גואים לדירות, ובעליות חדות של מחירי הדירות. בהתאם לכך עלה גם גרף שיעור רוכשי הדירות מקרב משקי הבית הצעירים חסרי הדירה, באופן רציף לאורך העשור, מלבד שנתיים אשר בהן ארעו התרחשויות שמיתנו את הביקוש: "בשנים 2011 ו-2014 נצפתה ירידה זמנית בשיעור רוכשי דירה ראשונה צעירים בשל המחאה החברתית (שנת 2011) וההמתנה לתוכנית מע"מ אפס שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל (שנת 2014). היקף הרכישות עלה בחדות מייד אחריהן".

הפערים בין רמות ההכנסה התרחבו

מניתוח רכישת הדירות של השכירים הצעירים על פי מאפייני משק הבית עולה כי העלייה בשיעור השנתי של רוכשי דירה ראשונה התרחשה בכל רמות ההכנסה, אך העלייה בשני חמישוני ההכנסה הגבוהים היתה משמעותית גבוהה יותר, מזו של שלושת חמישוני ההכנסה הנמוכים.

"בעוד שהפער הממוצע בשיעור רוכשי הדירה בין שני משקי בית בעלי מאפיינים דומים, שאחד מהם השתייך לחמישון העליון ואחד לחמישון התחתון, עמד בשנים 2007 ו-2008 על מעט יותר משתי נקודות אחוז, בשנים 2015 ו-2016 פער זה עמד על יותר מ-5 נקודות אחוז, עלייה של כ-3 נקודות אחוז בפער הממוצע בהסתברות לרכוש דירה כאשר זה נמדד על פני כלל אוכלוסיית המדגם", נכתב, "עלייה זו היא מובהקת סטטיסטית ומבטאת ככל הנראה את התרחבות הפער בין משקי הבית החזקים כלכלית

לאלו החלשים יותר מבחינה כלכלית ביכולת לגייס את ההון הנדרש לרכישת דירה, עם העלייה במחירי הדירות.

עוד נכתב כי "סימולציה לבחינת ההסתברות המצטברת של רווק בגיל 25 המתגורר במרכז, מתחתן בגיל 29 והופך להורה בגיל 32 לרכוש דירה ראשונה עד גיל 35 מצביעה על עלייה בהסתברות זו בכל רמות ההכנסה אך היא בולטת במיוחד ברמת ההכנסה הגבוהה.

כך, ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי, כאמור, המשתייך לחמישון ההכנסה הגבוה, לרכוש דירה במהלך 11 שנים (מגיל 25 עד גיל 35 כולל) עלתה מ-45%, על פי ההתנהגות של משקי בית צעירים בשנת 2007 ל-71% על פי התנהגות משקי הבית בשנת 2016. עיקר העליה התרחשה אחרי שנת 2011. ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי דומה המשתייך לחמישון התחתון לרכוש דירה ראשונה עלתה באותה התקופה מ-14% ל-28%".