דף קא
*איסור על איסור חמור. *אבר לישראל בטמאין. *בהמה בחייה לאיברין.
א. רבי יוסי הגלילי סובר דאין איסור חל על איסור מלבד באיסור חמור דחל, והשמועות 1. ריה"ג פוטר טמא שאכל קדש טמא ורבנן מחייבי והקשו לו דטמא שאכל טהור כיון שנגע בו טמאהו, ומפרשינן דאם האדם נטמא ואח"כ הבשר לכו"ע חייב כיון דהכרת קדים, ופליגי בנטמא הבשר ואח"כ נטמא גופו דרבנן מחייבי באיסור כולל שהרי כשנטמא נאסר בחתיכות טהורות דעלמא וריה"ג לית ליה איסור כלל. 2. האוכל גיד הנשה של נבילה ר"מ מחייב שתים וחכמים אומרים דחייב אחת, וחכמים היינו ריה"ג דלית ליה איסור כולל, אבל לית ליה באיסור חמור ולכן מחייב שתים בגיד של עולה או שור הנסקל. ובעי למימר שאיסור טומאת הגוף חמור מכיון שהוא בכרת, ודחינן דדלמא טומאת בשר חמורה כיון שאין לה טהרה במקוה. 3. עשה מלאכה ביו"כ שחל בשבת חייב לריה"ג שתים ולר"ע אחת ולמסקנא אמרינן איפוך, והיכא ששגג באחד והזיד בשני חייב, ולהו"א אמרינן דבשגג רק ביו"כ פטור כיון דשבת קביעא וקיימא ויו"כ נקבע ע"י ב"ד ודחינן דסוף סוף תרוייהו ביחד קאתו.
ב. אבר מן החי נוהג בישראל בטהורין ובבן נח אף בטמאין, ופליגי בדין ישראל בטמאין 1. לר"י ור"א נוהג אף בטמאין, לר"י איסור אבר חל על איסור טמאה כיון בנוהג בבן נח, ולר"א אבר מן החי הוקש לדם לומר דנוהג איסורו בכל מי שאסור לאכול את דמו. 2. לרבנן נוהג רק בטהורין ולא בטמאין, דדרשי ולא תאכל הנפש עם הבשר דנוהג רק במי שבשרו מותר למעט טמאין. 3. לר"מ נוהג רק בבהמה טהורה שנאמר בפסוק הקודם וזבחת מבקרך וצאנך.
ג. אכל צפור טהורה שאין בה כזית רבי פוטר וראב"ש מחייב מק"ו שהרי אף על אבר ממנה חייב, ופליגי האם בהמה בחייה עומדת לאיברים. והשמועות 1. דעת רב שאבר מן החי צריך כזית כיון דכתיב ביה אכילה, ומקשינן דבין לרבי לראב"ש משמע שא"צ כזית, ותירץ דאיירי שאין כזית בשר בכל העוף אבל בצירוף גידים ועצמות יש כזית אפילו באבר אחד וזהו בעוף טהור כעין קלניתא. 2. את"ל דלרבי מחשבת אוכלין שמה מחשבה, אם חושב לאכלה אבר אבר גילה בדעתו שעומדת לאיברים ואז אם אכל את כולה חייב אבל אחר שיאכלנה פטור משום דלגביו אזלינן בתר מחשבתו. 3. את"ל דלראב"ש מחשבת אוכלין שמה מחשבה, חושב לאכלה מתה ואכלה חיה פטור אבל אחר שיאכלנה חייב.
שאלות לחזרה ושינון
דף קא
א. השמועות לריה"ג דרק איסור חמור חל על איסור (3)
ב. דין אבר מן החי בטמאין לישראל (3)
ג. השמועות האם בהמה עומדת לאיברים בחייה (3)
דף קב
*איסור על איסור חמור. *אבר לישראל בטמאין. *בהמה בחייה לאיברין.
א. רבי יוסי הגלילי סובר דאין איסור חל על איסור מלבד באיסור חמור דחל, והשמועות 1. ריה"ג פוטר טמא שאכל קדש טמא ורבנן מחייבי והקשו לו דטמא שאכל טהור כיון שנגע בו טמאהו, ומפרשינן דאם האדם נטמא ואח"כ הבשר לכו"ע חייב כיון דהכרת קדים, ופליגי בנטמא הבשר ואח"כ נטמא גופו דרבנן מחייבי באיסור כולל שהרי כשנטמא נאסר בחתיכות טהורות דעלמא וריה"ג לית ליה איסור כלל. 2. האוכל גיד הנשה של נבילה ר"מ מחייב שתים וחכמים אומרים דחייב אחת, וחכמים היינו ריה"ג דלית ליה איסור כולל, אבל לית ליה באיסור חמור ולכן מחייב שתים בגיד של עולה או שור הנסקל. ובעי למימר שאיסור טומאת הגוף חמור מכיון שהוא בכרת, ודחינן דדלמא טומאת בשר חמורה כיון שאין לה טהרה במקוה. 3. עשה מלאכה ביו"כ שחל בשבת חייב לריה"ג שתים ולר"ע אחת ולמסקנא אמרינן איפוך, והיכא ששגג באחד והזיד בשני חייב, ולהו"א אמרינן דבשגג רק ביו"כ פטור כיון דשבת קביעא וקיימא ויו"כ נקבע ע"י ב"ד ודחינן דסוף סוף תרוייהו ביחד קאתו.
ב. אבר מן החי נוהג בישראל בטהורין ובבן נח אף בטמאין, ופליגי בדין ישראל בטמאין 1. לר"י ור"א נוהג אף בטמאין, לר"י איסור אבר חל על איסור טמאה כיון בנוהג בבן נח, ולר"א אבר מן החי הוקש לדם לומר דנוהג איסורו בכל מי שאסור לאכול את דמו. 2. לרבנן נוהג רק בטהורין ולא בטמאין, דדרשי ולא תאכל הנפש עם הבשר דנוהג רק במי שבשרו מותר למעט טמאין. 3. לר"מ נוהג רק בבהמה טהורה שנאמר בפסוק הקודם וזבחת מבקרך וצאנך.
ג. אכל צפור טהורה שאין בה כזית רבי פוטר וראב"ש מחייב מק"ו שהרי אף על אבר ממנה חייב, ופליגי האם בהמה בחייה עומדת לאיברים. והשמועות 1. דעת רב שאבר מן החי צריך כזית כיון דכתיב ביה אכילה, ומקשינן דבין לרבי לראב"ש משמע שא"צ כזית, ותירץ דאיירי שאין כזית בשר בכל העוף אבל בצירוף גידים ועצמות יש כזית אפילו באבר אחד וזהו בעוף טהור כעין קלניתא. 2. את"ל דלרבי מחשבת אוכלין שמה מחשבה, אם חושב לאכלה אבר אבר גילה בדעתו שעומדת לאיברים ואז אם אכל את כולה חייב אבל אחר שיאכלנה פטור משום דלגביו אזלינן בתר מחשבתו. 3. את"ל דלראב"ש מחשבת אוכלין שמה מחשבה, חושב לאכלה מתה ואכלה חיה פטור אבל אחר שיאכלנה חייב.
שאלות לחזרה ושינון
דף קב
א. השמועות לריה"ג דרק איסור חמור חל על איסור (3)
ב. דין אבר מן החי בטמאין לישראל (3)
ג. השמועות האם בהמה עומדת לאיברים בחייה (3)