אאא

דף קכא

*מפרכסת. *ביטול חצאין בעור. *עורותיהן כבשרן.

א.  דין בהמה המפרכסת ושווין בה ישראל ששחט בהמה טמאה לגוי וכן גוי ששחט בהמה טהורה לישראל 1. בטומאה, מטמאה טומאת אוכלין מיד וטומאת נבילות רק כאשר מתה או עד שיתיז את ראשה. 2. אמרינן דבכדי שתקבל טומאת אוכלין צריכה מחשבה להאכילם והכשר מים ממקום אחר, ואף דכל דבר שסופו להטמא טומאה חמורה א"צ הכשר כגון נבלת עוף טהור, מיהו הכא יכול לגוררה ולהעמידה על פחות מכזית. 3. שחט שני סימנין ומפרכסת לחזקיה אין בה איסור אבר מן החי ולרבי יוחנן איכא, ואם בעודה מפרכסת פרש ממנה אבר או בשר אסור לגוי אף אחר שתצא נפשה. 4. שחט סימן אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין, וכן אם נחרה ועודה מפרכסת אינה מטמאה כלל. 5. ישראל ששחט כראוי ומפרכסת יכול לחתוך כזית בשר מבית שחיטתה ולמלחו ולהדיחו יפה ולהמתין עד שתצא נפשה, ומכיון שמותר לישראל שרי אף לגוי. 6. בעי בשהה ודרס בה האם הויא כשחיטה או נחירה, וקאמר דצריכה הכשר שחיטה כבהמה טהורה לרבות בדיקת סכין. 7. אם יש בתוכה כזית מן המת ונמצאת באהל, אינה מצילה שהרי מטמאה טומאת אוכלין. 8. הרובעה חייב כיון שאינה מטמאת טומאת נבילות.

ב.   רב הונא דקאמר דשני חצאי זיתים שנמצאים ע"ג העור מתבטלים, ומקשינן אליבא דמאן, דלרי"ש העור אינו מבטל ולר"ע העור מבטל ופשיטא 1. אליבא דרי"ש פלטתו חיה אינו בטיל אבל פלטתו סכין בטל, וקשיא דרב הונא קאמר אליבא דר"י דאלל המכונס מטמא טומאת נבילות דווקא אם כנסו וע"כ אתי כרי"ש ש"מ שלדעתו פלטתו סכין אינו בטל. 2. למסקנא רב הונא קאמר כר"ע וקמ"ל דטעמא דר"ע מפני שהעור מבטלן ולכן אף פלטתו חיה בטיל.

ג.    אלו שעורותיהן כבשרן 1. עור האדם, ופליגי אי טומאתו מדאורייתא או מדרבנן גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין. 2. עור חזיר של ישוב ולר"י אף חזיר הבר, דסובר שאף הוא רך. 3. עור חטרת של גמל הרבה וזה כל זמן שלא טענה, ובעי בהגיע זמנה ולא טענה או בשלא הגיע זמנה וטענה, ועלתה בתיקו. 4. עור הראש של עגל הרך וזהו בן שנה או כל זמן שיונק, ואמרינן דזהו יחידאה ולעולם אינו מטמא. 5. עור בית הפרסות, ופליגי האם זהו הפרסות ממש או ארכובה הנמכרת עם הראש. 6. עור בית הבשת. 7. עור השליל. 8. עור שתחת האליה. 9. בעורות שמונה שרצים פליגי, לת"ק עור אנקה כח לטאה וחומט הם רכים, לר"י עור הלטאה קשה. תנא דברייתא מוסיף תנשמת שנאמר אלה לרבות ולמינהו למעט חלד עכבר וצב, ולר"י בן נורי כל שמונת השרצים עורן חלוק מבשרן. וכל העורות שעבדן או עשאן טלאי או הילך כדי עבודה שזהו ארבע מילין טהורין מלבד עור האדם.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  דין בהמה המפרכסת (8)

ב.   אליבא דמאן אמרינן דשני חצאים ע"ג העור מתבטלין (2)

ג.    אלו שעורותיהן כבשרן (9)

 

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com