אאא

דף קלב

*הלכתא במתנות כהונה. *מתנות בכלאים וכוי. *המחוייב במתנות.

א.  הלכתא במתנות כהונה 1. כרב דלא נוטלים מתנות מלוי. 2. כרב חסדא שהמזיק מתנות כהונה פטור. 3. לעולא אפשר לתת מתנות כהונה לכהנת דרק במנחת כהן ממעטינן כהנת שנאמר אהרן ובניו או שנאמר במתנות מיעוט אחר מיעוט, ולרי"ש אין לתת לכהנת דיליף סתום מן המפורש דזהו מנחה, והלכתא כעולא וכן ניתן לתת לבעלה הישראל. 4. הלכתא כרב אדא בר אהבה דקאמר לויה שילדה בנה פטור מפדיון הבן.

ב.   לרבנן מתנות נוהגות בכלאים וכוי ולר"א נוהג רק בעז הבא על הצביה ולא בתיש הבא על הצביה, והשמועות 1. לענין כסוי הדם ומתנות אמרינן דר"א ורבנן פליגי בצבי הבא על התישה האם שה ואפילו מקצת ותרוייהו מסתפקים האם חוששין לזרע האב, לכן ר"א פוטר לגמרי ולרבנן אמרינן דחייב במתנות רק על החצי של הבהמה. 2. כוי שוה לבהמה שחלבו אסור, שוה לחיה שדמו טעון כיסוי, שוה לבהמה וחיה לאסור חלבו וגידו וחייב בזרוע לחיים וקיבה לרבנן ולא לר"א ולא קאמר דחייב רק בחצי מתנות, ודחי דלא חילק אגב רישא. 3. למסקנא רבנן מחייבי בכל המתנות, דרשינן או שור לרבות כלאים ואם שה לרבות כוי ולר"א לחלק, ומאת זובחי הזבח לרבנן לחלק ולר"א לומר שהדין עם הטבח.

ג.    מי מחוייב בנתינת מתנות 1. בכור פטור ממתנות, ואם נתערב במאה בזמן שמאה שוחטים כולם פטורים ואיירי שבא ליד כהן ומכרו לישראל במומו, דאל"כ הכהן בא עליו משני צדדין שהרי בכור כולו שייך לכהן, ואם אחד שוחט את כולם פוטרין לו אחד. 2. השוחט לכהן ולגוי פטור ממתנות ושמעינן מינה שהדין עם הטבח, והמשתתף עמהם צריך שירשום סימן. 3. הקונה מעי פרה והיו בהם מתנות הלוקח מחוייב ליתנם ואינו מנכה מן הדמים, אבל אם לקח במשקל מנכה מן הדמים. ובמקרה שהטבח שקל לרב הדין של הכהן עם הטבח ולרב אסי עם הלוקח, ופלוגתייהו בגזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו האם יכול לדון עם הראשון. 4. מאת העם למעט כהנים, ומאת זובחי הזבח לומר שטבח כהן חייב אחרי שתים ושלש שבתות, ואם פתח חנות חייב להפריש מיד. 5. רב חסדא קאמר שכהן שאינו מפריש מתנות יהא בשמתא ולכן ניתן לקנסו בלא התראה.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  הלכתא במתנות כהונה (4)

ב.   המח' במתנות בכלאים ובכוי והשמועות (3)

ג.    מי מחוייב בנתינת מתנות (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com