אאא

דף ח

*לידה ותשמיש בבע"ח. *עיבור בבע"ח ואילנות. *סבי דבי אתונא.

א.   לידה ותשמיש בבע''ח 1. דג טמא משריץ וטהור מטיל ביצים. 2. כל המוליד מניק בדדים, והמטיל ביצים מלקט פירורים לבניו, מלבד עטלף שמניק. 3. דולפנין פרים ורבים מבנ''א. 4. מי שזכרותו מבחוץ מוליד ומבפנים מטיל ביצים, ולהו''א הולכים בתר ביצים. 5. זמן הלידה הוא לפי זמן התשמיש, ונפ''מ שאם בדק בקינה של תרנגולין מערב יו''ט ולא מצא ביצה ולמחרת השכים ומצא ביצה שריא, דתלינן להו''א שלא בדק יפה ולמסקנא שמאתמול יצתה רובה וחזרה. 6. תשמישו ועיבורו שוה יולדים ומניקים זה מזה. 7. הכל משמשים פנים כנגד עורף, חוץ מאדם דג ונחש ששכינה דיברה עמהם, וגמל שהוא אחור כנגד אחור.

ב.     זמן העיבור בבע''ח וכנגדם באילנות 1. תרנגולות כ''א יום, וכנגדה באילן לוז. 2. כלב לחמשים, תאינה. 3. חתול נ''ב, תות. 4. חזיר ששים, תפוח. 5. שועל ושרצים ששה חדשים, תבואה. 6. בהמה דקה טהורה חמשה, גפן. 7. בהמה גסה טמאה י''ב חדש, דקל. 8. גסה טהורה תשעה, זית. 9. זאב ארי דוב נמר ברדלס פיל קוף קיפוף לשלש שנים, בנות שוח. 10. אפעה לשבעים שנה, חרוב משעת נטיעתו עד שמוציא פירות. 11. נחש שבע שנים, ופליגי אי אין לו חבר או מוכססין, דכמו שחמור התקלל מחתול פי שבעה כך הוא נתקלל פי שבע מבהמה, ואין למעט מכיון דשדינן קללה עליה.

ג.      סוגית רבי יהושע בן חנניא וסבי דבי אתונא 1. אמר לקיסר שנחש מוליד לשבע שנים, והם הרביעו על מעוברת ולכן ילדה לשלש שנים, וא''ל שיביאם אם הוא יותר חכם מהם, ובקש שיכינו לו ספינה עם ששים חדרים ובכל חדר ששים כסאות. 2. מציאת מקומם, קנה מהטבח את ראשו וא''ל שיראה את פתחם ע''י הנחת משאוי. 3. היו אורבים מבפנים ומבחוץ, והפך את סנדליו וכך הרגו את האורבים. 4. הצעירים למעלה והזקנים למטה ואמר שלמא לכו, והתנה שאם ינצח יאכלו אצלו בספינה. 5. מי שבקש אשה ולא הביאו לו מדוע מחפש מיוחסת יותר, והראה להם ע''י יתד שנכנס לקיר גבוה דמיתרמי בת מזלו. 6. מי שהלוה וטרף מדוע מלוה שוב, וא''ל כמו אדם שחותך חבילות עד שימצא מי שיעזור לו. 7. מילי דבדיאי, פרדה שילדה והיה תלוי בצואר הולד שטר שחייבים לה כסף. 8. מלח שמסריח במה מולחים אותו, בשליית פרדה. 9. בנה בית באויר ע''י שם. 10. אמצע העולם, זקף את אצבעו ואמר שימדדו. 11. הבאת באר מהשדה לעיר, ע''י חבלים מסובין. 12. תפירת ריחים שנשברו, ע''י שישזרו ממנה חוטים. 13. קצירת ערוגת סכינים, בקרן חמור. 14. שתי ביצים מתרנגולת שחורה ולבנה, הביא שתי גבינות. 15. אפרוח שמת בקליפתו, נשמתו יוצאת מהיכן שנכנסה. 16. כלי שלא שווה את הפסדו, סתירת כותל כדי להכניס מחצלת. 17. הביאם לספינה ונטל עמו עפר מארצם וכך העיזו פניהם בפני המלך, והביא מים מבי בליעי וא''ל שימלאו וילכו, עד שנשמט שכמם והלכו לאבדון.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף ח

א.      לידה ותשמיש בבע"ח (ד)

ב.      זמן העיבור בבע"ח וכנגדן באילנות (11)

ג.        רבי יהושע בן חנניא וסבי דבי אתונא (17)

 

דף ט

*ספק בכורה. *הנאה בפטר חמור.

א.   הדינים בספק בכורה 1. חמורה שלא ביכרה וילדה שני זכרים נותן טלה אחד לכהן, לרבי ירמיה אתיא דלא כריה''ג שסובר אפשר לצמצם ושניהם לכהן, ולאביי זהו דווקא בשה משום שנאמר הזכרים לה' ודחינן דחמור ילפא מינה. 2. במקרה של ספק כגון שילדה זכר ונקיבה או שנים יחד, לר''י מפריש טלה לעצמו דקסבר פטר חמור אסור בהנאה ור''ש מתיר.

ב.    פטר חמור לר''י אסור בהנאה ולר''ש מותר, ופלוגתייהו 1. לעולא דעת ר''י כיון שהתורה הקפידה שיפדה בשה אפילו ששוה פחות ממנו ואם קידש בזה מקודשת כיון שמרויחה בכך שפודה בשה, ולר''ש אין דבר שפדיונו מותר והוא אסור דגבי שביעית אף פדיונה אסור. 2. הפסוק לא תעבוד בבכור שורך ממעטינן בכור אדם, ולא תגוז בכור צאנך לר''י להתיר גיזת שותפות עם גוי ולר''ש דאינו קדוש כלל אתי להתיר פטר חמור בהנאה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 

שאלות לחזרה ושינון

דף ט

א.      הדינים בספק בכורה (2)

ב.      המח' בהנאה בפטר חמור, ובמאי פליגי (2)

 

דף י

*הנאה בנערף. *טומאת אוכלין בחמור.

א.   אמרינן דלר''ש פטר חמור אסור בהנאה לאחר עריפתו דיליף גז''ש מעגלה ערופה, והשמועות 1. פטר חמור אינו מטמא טומאת אוכלין לר''ש מכיון שאסור בהנאה, ונדחה כלדקמן. 2. לא רצה לפדותו עורפו וקוברו ואסור בהנאה ור''ש מתיר, מוקמינן מחיים ובהנאת דמיו, ובסיפא פליגי אם מותר בגיזה ועבודה והיינו הנאת גופו. 3. ילפינן איסור הנאה בגז''ש עריפה, להו''א אתיא רק כר''ש וש''מ דקאסר בהנאה, ודחי דהגז''ש איצטריך אף לר''י משום דלא נימא שהעריפה מתרת דומיא דפדיה. 4. הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו, להו''א כר''ש וש''מ דקאסר בהנאה, ודחי דאתי כר''י וקאי על ההפסד שמעבר לדמי השה, וכן אי ר''ש שרי בהנאה ומיהו הופסד פחת מיתה. 5. המקדש בפטר חמור אינה מקודשת, לל''ק איירי לאחר עריפה ואתי אף כר''ש דהוי אסוה''נ, ולל''ב כר''י ואיירי שהחמור שוה רק שקל ושווי השה צריך להיות לכה''פ שקל ולכן לא הרויחה ממנו כלום.

ב.    פטר חמור לרבנן מטמא טומאת אוכלין ולר''ש הוי איסור הנאה ולכן אינו מטמא, והמקרה 1. להו''א שחשב עליו לאכילה, ושמעינן מהא דלאחר עריפה מודה ר''ש שאסור בהנאה. 2. כשלא חשב עליו לאכילה ורבנן סברי דאיסורו חישובו, והא דמחמרינן באיסורים שצריכים מחשבה מני ר''ש, ודחינן דלגבי נבלת בהמה טמאה חזינן דאף רבנן מצריכים מחשבה. 3. למסקנא לכו''ע לא אמרינן איסורו חישובו ואיירי ששחטו להתלמד בו ופליגי האם נחשב לשחיטה מעליא וממילא מהני אף לגבי טומאת אוכלין, ודחי שבדווקא לגבי עורב מצאנו מ''ד שמכשיר מכיון שיש בו סימני טהרה משא''כ בחמור. 

 

שאלות לחזרה ושינון

דף י

א.      דעת ר"ש בהנאה מפטר חמור לאחר עריפה, והשמועות (5)

ב.      המח' בטומאת אוכלין בפטר חמור, המקרה ובמאי פליגי (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com