אאא

בצוואה מפורטת, מספר האדמו"ר מקאליב, שנסתלק השבוע לבית עולמו, כיצד ניצלו חייו בימי השואה, בזכות אביו זצ"ל, שנתגלה אליו בחלום.

האדמו"ר מתאר, "זכיתי שבעת אשר שהיתי בגטו ווארשא הגיע כ"'ק אאמו"ר בחלום ואמר לי מחר ישאלו מי רוצה להשאר במחנה, ומי רוצה לנסוע, תאמר שאתה רוצה להשאר במחנה, ובזכות זה נשארתי בחיים. כל פעם שהייתי בעת צרה הרגשתי שכ"ק אאמו"ר עומד לידי".

על אשר עבר בימי השואה מספר האדמו"ר בצוואה, "כשבוע ימים לפני חג השבועות הובילו אותנו בקרונות להובלת בהמות לאושוויץ, בכל קרון דחסו המון אנשים כבהמות ממש, ללא מים וללא אויר, כך נסענו מספר ימים, חמי הק' היה היחיד שלא נגע בזקנו אותו עטף במגבת, כאילו יש לו כאב שיניים, וכך הסתיר את הדיקנא קדישא מעיני הרשעים ימ"ש".

"בצאתו מביתו לקח עמו ס"ת בזרועו, נישק את המזוזה, אין כל ספק שבגדלותו הרבה, ידע כי הוא הולך לקראת מות קדושים".

"לא ניתן לתאר את החוויות הקשות שעברנו בעת הנסיעה ברכבת לאושוויץ, אך זאת אספר לבני דורנו, בזמן הנסיעה ציוו אנשי הס.ס. שכל מי שברשותו חפצי ערך כגון: יהלומים, זהב, כסף תכשיטים, שעונים וכו' שימסרו אותם לידיהם, היהודים שלא רצו שיתקיים בהם "הרצחת וגם ירשת", כשהרכבת עברה דרך מנהרות, השליכו את חפצי הערך החוצה, לבל יפלו בידי הרשעים".

"בהגיענו לאושוויץ, ביציאה מהרכבת היו אבנים חדות, אנשים נפלו אחד על השני, רבים נהרגו ונפצעו מכך, בשלב הבא הפרידו אותנו, מאז ועד ליום השחרור לא שמעתי על הרבנית ע"ה, ביום האחרון של המלחמה הביאו אותה לשבדיה, אנשים סיפרו לי שהרבנית חיה, ושהיא נמצאת בשבדיה, לאחר סיום המלחמה שלחתי מברק שהגיע לתעודתו לאחר ששה חודשים, ובו הודעתי שאני מגיע לשבדיה, לילה לפני הגעת המברק, חלמה הרבנית ע"ה את אליהו הנביא ז"ל שאמר לה: "שמך שפרה טאוב, בעלך חי"".

בשלב זה עובר האדמו"ר לכתוב "מעט אורחות חיים לתלמידי היקרים", כלשונו. תחילה הוא קורא להם "להאמין בהשי"ת באמונה שלימה בלי שום שאלות, כי כששואלים שאלות אז ח"ו נענשים".

כאן עובר הרבי זצ"ל לחיי היום יום, ומפציר בחסידיו שכל אחד יסתפק במה שיש לו. אין להשתמש בצ'קים או בכרטיס אשראי, שלדבריו הם שורש כל הרעות, והחריב הרבה משפחות בישראל.

עוד מוסיף הרבי וכותב: על כל אחד לעשות מידי לילה חשבון נפש, כי על ידי כך נפטרים מכל הקנסות שנקנסו על האדם בבית דין של מעלה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרבי ממשיך ומבקש מחסידיו להרבות בנתינת צדקה לעניים, ולהיזהר מאד שלא לבזות שום אדם.

בנוסף מבקש הרבי זצ"ל מחסידיו להקפיד מאד בענייני כשרות בפרט כאשר יוצאים למנוחה במקומות שונים ברחבי הארץ.

כאן עובר הרבי לדור הצעיר ומבקש מההורים להרגיל את בניהם בקטנותם ללמוד משנה ברורה. לדבריו, בשיחות שהוא קיים עם בחורי ישיבות הוא נוכח לדעת שאין בישיבות מספיק סדרי הלכה, והעניין הוא מבחינת "הנער איננו ואנא אני בא".

לסיום צוואתו מזהיר הרבי מאד מפני מי שלא מונה על ידו, שינסה לבצע שינוי כלשהו באחד ממוסדותיו, הן ברכוש והן בספרי התורה היקרים. ומי שיעשה כך, מזהיר הרבי "סופו יהיה רע ומר".