אאא

דף כה

*שיער בכור שנשר. *דיני צמר שנשר.

א.   שיער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון עקביא מתיר וחכמים אוסרין, ופלוגתייהו לר''י בשחטו אבל במת לכו''ע אסור, ולרב יוסי בשחטו לכו''ע שרי ופליגי במת ולר''ל איירי בהתירו מומחה ואם לאו לכו''ע אסור. והשמועות 1. בעלי מומין אוסרין בכל שהוא ולרבי יוסי יבוקר ובעי למימר דפליגי בגיזה ויבוקר האם הוי מום קבוע או עובר ואע''פ שלא התירו מומחה, ודחי שנחלקו בבדק ולא מצא האם נשאר בטומאתו, או בבדק ומצא האם תלינן שזהו מה שאבד. 2. התולש צמר מבכור תם ונפל בו מום ושחטו אסור, אמרינן דכל זמן שלא בדקו מומחה נחשב לתם. 3. ת''ק ורב יוסי פליגי במה נחלקו עקביא ורבנן, ובעי למימר דאיכא בינייהו התירו מומחה, ודחי דלת''ק פליגי בין במת בין בשחטו.

ב.   הלכתא בצמר שנשר 1. הלכה כר''י שסובר דפלוגתייהו בשחטו, דבעדיות תניא כוותיה וכן במשנה דאמרינן צמר המדולדל בבכור אם נראה עם הגיזה מותר איירי בשחטה וכרבנן אליבא דר''י. 2. צמר שנתלש מקרבן: בחטאת ואשם אין לגזור כיון דלא משהא ובכור ומעשר חיישינן כיון דמשהא, ופליגי בעולה שעיקרה אינה לכפרה אבל מכפרת על עשה. ומייתי דהתולש צמר מבכור תם אסור ומשמע דנתלש שרי וכ''ש בעולה, ודחי דאף נתלש אסור ותני תולש משום עקביא ונשר משום רבנן. 3. צמר המדולדל בבכור שנראה עם הגיזה מותר ושאינו נראה אסור, וזהו לר''ל כל שעיקרו הפוך כלפי ראשו ולר''נ כל שאין מתמעך עם הגיזה, ולאידך א''א לגיזה בלא נימין המדולדלות.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.      המח' בשיער בעל מום שנשר, המקרה שנחלקו והשמועות (3)

ב.      הלכתא בצמר שנשר (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com