ביאור ברכת התורה המורכבת משלוש ברכות

הגמרא במסכת ברכות (כא ע"א) מביאה דרשת רב יהודה הלומד מהפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" שקיימת חובה לברך את ברכת התורה לפני הלימוד.

רש"י מבאר כי לפני שמשה התחיל לומר את פסוקי שירת האזינו, אמר משה לישראל, אני אקרא את שם ה' ע"י ברכה, ואתם תענו , הבו גודל לאלוקינו ע"י אמירת אמן.

נחלקו הראשונים האם דרשת הפסוק כי שם ה' אקרא וכו' , היא לימוד גמור וממילא ברכת התורה מוגדרת כמצות עשה מדאורייתא או שמא דרשת הפסוק היא רק אסמכתא בעלמא וממילא ברכת התורה תחשב כדין דרבנן.

הרמב"ן בהשגות לספר המצוות (עשה טו) מוסיף על מניין המצוות של הרמב"ם את החובה לברך את ברכת התורה ומבאר כי בברכה זו אנו מודים לשמו הגדול על הטובה שעשה עמנו בנתינת תורתו ובמצוותיה ננחל את חיי העולם הבא.

כשיטת הרמב"ן סובר החינוך (מצוה תל) שכתב כי הברכות כולן הן מדרבנן חוץ מברכת התורה לפני הלימוד שחיובה הוא מדאורייתא וצריך לומר כי הרמב"ן והחינוך ילמדו את דרשת הגמרא בברכות (כא ע"א) כלימוד גמור לדין דאורייתא.

ב. ברכת התורה לשיטת הרמב"ם.

שאגת אריה (סימן כד) מקשה מדוע הרמב"ם השמיט את ברכת התורה ממניין המצוות שלו והרי הגמרא בברכות (כא ע"א) לומדת את חיוב ברכת התורה מהפסוק כי שם ה' אקרא וכו'. מכוח שאלתו לומד השאגת אריה כי הרמב"ם סובר שברכת התורה הוי דין דרבנן ודרשת הגמרא בברכות היא רק אסמכתא לחיוב של חכמים לברך.

נפקא מינה במחלוקת הראשונים אם ברכת התורה היא מדאורייתא או מדרבנן, עולה במקרה בו אדם מסתפק האם הוא בירך את ברכות התורה: לרמב"ן הסובר שברכת התורה היא מדאורייתא ממילא הספק הינו ספק דאורייתא ולכן המסתפק צריך לחזור ולברך, אבל להבנת השאגת אריה בשיטת הרמב"ם שברכת התורה היא מדרבנן, הרי שהספק הוא ספק דרבנן ולכן המסתפק אינו צריך לחזור ולברך.

קרית ספר (הלכות תפילה פרק יב) לומד בשיטת הרמב"ם כי ברכת התורה היא מדאורייתא ולמרות שהרמב"ם לא מנה את ברכת התורה במניין המצוות שלו, בכל זאת אומר הקרית ספר שאין זו סיבה מספקת לקבוע כי הרמב"ם סובר שברכת התורה היא מדרבנן משום שניתן לומר שברכת התורה הוי מדאורייתא, אלא שהרמב"ם לא מנה אותה כמצוה נפרדת משום שהיא כלולה במצות תלמוד תורה (וכך גם תתפרש דרשת הפסוק כי שם ה' אקרא וכו' המובאת בגמרא במסכת ברכות, שחלק ממצות תלמוד תורה היא ברכת המצוה לפני הלימוד).

אבי עזרי (הלכות ברכות פרק ד הלכה ב) כתב שלא ניתן ללמוד בשיטת הרמב"ם שברכת התורה היא מדאורייתא, מפני שהרמב"ם בהלכות ברכות (פרק ח הלכה יב) פוסק שהמסתפק אם בירך ברכות הנהנין דינו שאינו חוזר ומברך מפני שברכות הנהנין הן מדברי סופרים וכך גם מצינו בהלכות ברכות לרמב"ם (פרק יא הלכה טז) כי המסתפק אם בירך איזו ברכה מברכת המצוות, דינו שאינו מברך ומקיים את המצוה מבלי שיברך. מנגד בהלכות ברכות פרק ב הלכה יד פסק הרמב"ם שהמסופק אם בירך ברכת המזון, הרי צריך הוא לחזור ולברך.

לאור פסיקות הרמב"ם עולה כי רק בברכת המזון שהיא מדאורייתא פסק הרמב"ם שהמסופק צריך לחזור ולברך, אבל בשאר הברכות כולל גם ברכת התורה לא מצינו שהרמב"ם סובר שהמסופק צריך לחזור ולברך וממילא מוכח כי לשיטת הרמב"ם אין חיוב ברכת התורה מדאורייתא ולכן גם דרשת הגמרא בברכות היא אסמכתא לדין דרבנן.

ג. מהי ברכת התורה

הגמרא במסכת ברכות (יא ע"ב) מביאה כמה שיטות מהי ברכת התורה:

א. רב יהודה אמר שמואל סובר שמברכים לעסוק בדברי תורה.

ב. רבי יוחנן סובר שמברכים והערב נא ה' את דברי תורתך בפינו וכו' וחותמים ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל.

ג. רב המנונא סובר שמברכים אשר בחר בנו מכל העמים וכו' וחותמים ברוך אתה ה' נותן התורה.

נחלקו הראשונים האם ברכת והערב נא היא ברכה עצמאית או שרב יוחנן תיקן אותה כהמשך לברכת לעסוק בדברי תורה.

רש"י הרשב"א והתוס' במסכת כתובות (ח ע"א) נוקטים כי ברכת הערב נא היא המשך לברכת לעסוק בדברי תורה ורב יוחנן הוסיף אותה כדי שהיא תשמש כחתימה לברכת לעסוק בדברי תורה.

הרמב"ם בהלכות ברכות (פרק ז הלכה י – יא) והרי"ף סוברים שברכת הערב נא היא ברכה עצמאית ובשלטי גיבורים על הרי"ף (אות ז) כתב כי הרי"ף גורס הערב נא בלי " ו " החיבור, מפני שהרי"ף סובר שברכת הערב נא היא ברכה עצמאית שאיננה קשורה לברכה הקודמת.

אבל התוס' הסמ"ג והרא"ש סוברים שצריך לומר והערב נא עם " ו " החיבור, מפני שברכת והערב נא נתקנה כדי לשמש כחתימה לברכת לעסוק בדברי תורה.

(לאור הדברים צריך לומר בפשטות כי גם לשיטת רש"י הסובר שברכת והערב נא היא המשך לברכת לעסוק בדברי תורה יש לומר והערב עם " ו " החיבור).

מסקנת הגמרא בברכות (יא ע"ב) כי ברכת התורה מורכבת משלוש ברכות: הראשונה היא לעסוק בדברי תורה, השניה היא ברכת והערב נא והשלישית היא בברכת אשר בחר בנו.

ד. ביאור ברכת לעסוק בדברי תורה

הרי"ף וכן הרמב"ם בהלכות תפילה (פרק ז הלכה י) כתב כי נוסח הברכה הוא "וציונו על דברי תורה" וכן הביא הבית יוסף בשם האבודרהם בהלכות ברכות השחר.אבל הרבינו מנוח על הרמב"ם בהלכות תפילה (פרק ז) כתב כי יותר נכון לומר "לעסוק בדברי תורה" מפני שדברי התורה מתבררים ונלמדים על ידי עיסוק במשא ומתן של תורה ומבאר הט"ז (או"ח סימן מז) כתב כי נוסח הברכה הוא לעסוק בדברי תורה, מפני שהתורה מתקיימת רק במי שממית עצמו עליה וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק אם בחקותי תלכו וכו' שתיהיו עמלים בתורה.

פרי חדש (או"ח סי' מז סע"ק ה) הקשה כי על פי ההבנה שברכת לעסוק בדברי תורה, מתפרשת על יגיעת לימוד התורה, אזי כיצד עם הארץ יברך את ברכת לעסוק בדברי תורה, ותירץ הכתב סופר (או"ח סי' כ) כי מאחר שהמחזיק תלמידי חכמים הריהו שותף בתורתם ונחשב לו כאילו הוא בעצמו למד, אם כן עם הארץ יכול לקיים את חלקו בעסק התורה על ידי החזקת תלמידי חכמים ועל כן יכול הוא לברך לעסוק בדברי תורה.

ה. ביאור ברכת והערב נא

רש"י בברכות (יא ע"ב) מבאר שברכת הערב נא היא תפילה שדברי התורה יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה. ומבארים האחרונים שלרש"י הוקשה כיצד אנו מתפללים ומבקשים שדברי התורה יהיו ערבים לנו והרי לכאורה בתפילה זו טמונה בקשת פרס עבור לימוד התורה, וכבר ידוע כי עבודת ה' וקיום המצוות נעשית שלא על מנת לקבל פרס והיא העבודה היותר מעולה והיותר משובחת.

לכך ביאר רש"י שהסיבה לבקשת ערבות דברי התורה היא לא על מנת ליהנות גרידא מהלימוד, אלא בקשת העריבות היא כדי שנוכל ללמוד את דברי התורה מתוך אהבה ובכך נוכל להוסיף באיכות הלימוד ולקיים טוב יותר את מצות תלמוד תורה. ומוסיפים האחרונים לבאר כי ע"י ההוספה באיכות הלימוד תתרבה הנחת רוח שיש לקב"ה מלימוד התורה שלנו, וממילא תפילת והערב נא היא תפילה על עניינים רוחניים ולא לצורך קבלת פרס.

ו. ביאור ברכת אשר בחר בנו

הטור (או"ח סימן מז) כתב שבברכת אשר בחר בנו יש לכוון על אשר ה' בחר בנו וקירבנו להר סיני ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו וכו' (ועיין שם בפירוט דבריו). וביאר הב"ח את דברי הטור, שהרי לא מצינו בשום מצוה שמברכים כמה ברכות על קיום המצוה ולכאורה בקיום מצוות תלמוד תורה מצינו כמה ברכות על מצוה אחת, ולכן הוקשה לטור במה שונה מצות תלמוד תורה משאר המצוות.

לכן מבאר הטור כי באמת אין כל הבדל בין מצות תלמוד תורה לשאר המצוות וגם על מצוות תלמוד תורה מברכים רק ברכה אחת משום שרק ברכת לעסוק בדברי תורה היא מוגדרת כברכת המצוות, וממילא ברכת "הערב נא" איננה נחשבת כברכת המצוות, אלא היא תפילה ובקשה מהקב"ה שהוא המלמד תורה לעמו ישראל שיעזור לנו ללמוד את התורה וכן שיעזור לנו להבין את דברי התורה על בוריים ולעומקם, כך גם ברכת "אשר בחר בנו " איננה מוגדרת כברכת המצוות אלא היא ברכת שבח והודאה לקב"ה על שבחר בנו מכל האומות וקירבנו להר סיני ונתן לנו את תורתו הקדושה, וזאת כפי שמצווה התורה (דברים פרק ד) "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וכו' ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש וכו'".

לתגובות stern1416@gmail.com