אאא

היה זה אחד מחשובי העורכים התורניים בדורנו, שביקש למנוע ממני את האכזבה הקשה. היינו אז בשלבים ראשונים של עריכת הכרך הראשון מסדרת "אוצר מפרשי התורה", ואני ביקשתי לגייס אותו לעבודה בפרויקט, או לפחות ללמוד מניסיונו וכישוריו בתחום עריכת הספרים. הוא הקשיב לי בסבלנות, כשמרגע לרגע לובשות פניו מבע קשה לזיהוי, מופתע או ספקני.

כשסיימתי להציג בפניו את החזון – להקיף ולסכם את כל פרשנות הפשט על התורה, ולהגיש אותה ללומדים בצורה מסודרת – פניו לבשו ארשת רצינית. לאחר שתיקה קצרה, הוא החל לברור את מילותיו. הקילומטראז' הארוך שהוא צבר בעולם העריכה התורנית בא לידי ביטוי בכל מילה.

"שמע לעצתי," הוא אמר, "אין לכם סיכוי. זה פשוט בלתי אפשרי. מה שאתם רוצים לעשות זה דמיוני. חבל על האכזבה שלך".

הוא לא ידע שבשעה ששוחחנו, חלקים נכבדים מחומש בראשית כבר היו כמעט מוכנים לדפוס. מבחינתו הוא צדק. זה נשמע דמיוני. אבל כנראה שדמיון יכול להפוך למציאות. בעבודה קשה ומתישה, בתכנון נכון ובלי 'עיגולי פינות', והעיקר – בסייעתא דשמיא עצומה.

כיום, בעיצומה של העבודה על הכרך החמישי של "אוצר מפרשי התורה", אני מהרהר בדבריו של אותו עורך מנוסה. "אוצר מפרשי התורה" איננו עוד פרוייקט דמיוני. שאפתני כן; דמיוני לא. מה שכן נראה דמיוני – זו התוצאה של ה'אוצר'.

אלפי האברכים שמעיינים בפשטי הכתובים לאור דברי חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים – זה בהחלט נראה דמיוני. האם מישהו יכול היה לחלום על תופעה שכזו?

תלמידי חכמים מובהקים שלא האמינו כי קיים עולם כה עשיר של מפרשי התורה שבכתב, עולם שמייקר כל מילה של דבר ה' ודן בה בכובד ראש – אבל לא ברמזים, לא ב'ווערטלאך' בלבד, אלא בפשט, בהיגיון עמוק, באופן שהמילים מקבלות מובן, יחד עם העמקה בדברי חז"ל ופירושיהם. לו היו מספרים לנו שה'אוצר' יגרור התעניינות כנה שכזו בהבנת התורה, האם לא היינו אומרים שזה דמיוני?

"יקרה היא מפנינים" – אמר שלמה המלך על התורה. אין להשוות את יופי ויקר הפנינים כאשר כל פנינה עומדת לעצמה, לעומת ההדר והפאר של הפנינים המשובצות בכתרו של מלך. החתירה להבנת פשוטו של מקרא, משולה להבטה על הפנינים המשובצות בסדר והדר. כאשר העושר העצום של מפרשי הפשט לדורותיהם נפרש ומוצג בבהירות נדירה, מילה מתחברת למילה והן הופכות למשפט שגם הוא נתון בתוך הקשר של פרשה, שגם היא נתונה בתוך הקשר רחב יותר. הפנינים משובצות בכתר בסדר מופלא, ויוצרות יחד את הזוהר המבהיק של דבר ה' שניתן לעם ישראל בהר סיני.

לא רק המילים והפסוקים מתגלים לפתע באור חדש. גם העולם האדיר של מפרשי התורה, מאיר ומזהיר עתה שבעתיים. תשומת לב גבוהה ניתנת לכל בדל משפט של הראשונים והאחרונים, תוך מחשבה מאומצת – בשיתוף צוות של תלמידי חכמים מומחים לדבר – היכן לשבץ פירוש פלוני, לפני הפירוש השני או לאחריו, בטקסט העליון או בהערה, ולפעמים הדילמה גוברת, כאשר ניתן לשייך פירוש מסויים למספר נושאים – היכן המקום המתאים ביותר לשבץ את הפנינה בכתרו של המלך?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עבודה זו נעשית במקצועיות שאין דומה לה. כל שורה וכל הערה עוברות ביקורת אחר ביקורת, הגהה אחר הגהה. מאמץ גדול נעשה 'להיכנס לראש של הלומד', ולשאול: היכן הלומד יתקשה בשאלה הזו? שם, בדיוק שם, צריכה להיכתב התשובה לשאלה.

ועדיין לא תיארנו את מלאכת הליקוט של הפירושים מספרי מחשבה, דרוש, הלכה, שו"ת ועוד; את מלאכת התמצות של פירושים שנכתבו בהרחבה והם 'מונגשים' ללומד במילים ספורות; את מציאת פירושי הפשט הרבים שבתוך הים האדיר והעמוק של מדרשי האגדה, ובתוך ספרות הדרוש, רמז, סוד, חסידות ומוסר; את הבאת הפירושים הנדירים שאינם מצויים וחשיפתם לפני קהל הלומדים.

המטרה היא אחת: שכל יהודי, בין אם הוא לומד את המקראות באופן סדיר ובין אם הוא מתעורר לקושי מסוים ומבקש לו מענה; בין אם הוא אדם פרטי ובין אם הוא מלמד לרבים; יוכל ללמוד ולעיין בפירושי רבותינו בצורה מסודרת ומגובשת, לפי נושא מסוים או על סדר לימוד המקרא. במילים קצרות וממצות: להגדיל תורה ולהאדירה.

כעת גם במחיר מיוחד לרגל שבוע הספר התורני>>

  • הכותב הוא הרב חנוך רוזנברג, העורך הראשי של סדרת 'אוצר מפרשי התורה'