אאא

שורה של מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות חיזקה את התפיסה בקרב הציבור ששימוש נרחב ברשתות חברתיות הוא רע. רע לחברה, רע לתרבות ובמיוחד רע למשתמש ולרווחה הפסיכולוגית.

המחקרים מצאו לכאורה קשר שלילי בין שימוש ברשתות חברתיות לתחושת האושר הפנימי. כך, מחקר שפורסם בנובמבר 2017 בכתב העת של החברה האמריקאית לפסיכולוגיה מצא קשר בין עלייה במספר הדיווחים על דיכאון בקרב בני נוער ובין שימוש במדיה חברתית.

אולם מחקר חדש מאוניברסיטת אוקספורד, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, מעמיד תפיסות אלו בספק משמעותי. המחקר - ממושך, נרחב ומשוכלל מקודמיו - מצא שלא רק שרשתות חברתיות אינן פוגמות ברווחה הפסיכולוגית של המשתמש, חלקן אף משפרות אותה.

"יש קשר חיובי בין זמן השימוש הממוצע במדיה חברתית לבין הרווחה הפסיכולוגית", אמר לכלכליסט פרופ' אנדרו סטיבן מבית הספר לעסקים של אוקספורד, החוקר המוביל במחקר.

"ככל שאתה מבלה יותר זמן במדיה חברתית, כך הרווחה הפסיכולוגית שלך עולה. מדובר באימפקט משמעותי, אבל לא סופר-סופר חזק", הוא מחדד. "זה לא שצריך להגיד לאנשים 'תשתמשו הרבה יותר בפייסבוק כי תהיו מאושרים יותר', אבל בהחלט אפשר להגיד שיש כאן ערעור על ממצאים שעלו במחקרים קודמים".

סטיבן, שמכהן גם כדקאן המחקר בבית הספר לעסקים באוקספורד, הגיע לישראל כדי להציג את המחקר בכנס סושיאל @IDC, שנערך בבית הספר למינהל עסקים של המרכז הבינתחומי הרצליה. לדבריו, הוא עוקב זה זמן רב אחרי מחקרים שעוסקים בהשפעה של רשתות חברתיות על רווחה פסיכולוגית, שמכונה לפעמים בשפה פחות מקצועית תחושת האושר.

"המחקרים שהתפרסמו עד עתה היו מאוד מוגבלים מכמה בחינות, כמו המיקוד שלהם", ציין. "כך, מחקר שיצא לאחרונה בתחום התמקד רק בבני נוער בבריטניה. זה חשוב, אבל די צר. מחקרים רבים לא בחנו את הנושא לאורך זמן, או ביקשו מהנשאלים להעריך בעצמם כמה הם השתמשו ברשתות חברתיות".

אפליקציה מדדה את דפוסי השימוש ברשתות חברתיות

המחקר שהוביל סטיבן, בשיתוף עם קאמי קרוליק וג'יליאן ברוקס מאוקספורד ופיטר זובצ'ק מאוניברסיטת ת"א, היה שונה. ראשית, המחקר לא הוגבל לקבוצת גיל או אוכלוסייה ספציפית, וכלל 1,048 איש מארה"ב ומבריטניה. שנית, המחקר נערך לאורך פרק זמן משמעותי של חצי שנה. ושלישית, האופן שבו נמדד זמן השימוש של הנחקרים ברשתות חברתיות שונה דרמטית: בעוד במחקרים קודמים הנחקרים נשאלו כמה זמן הם גלשו ברשתות, הפעם הם התקינו אפליקציה ייעודית שאפשרה לחוקרים לראות בדיוק כמה זמן הם בילו באפליקציות השונות (מבלי שייחשפו לפעולות שביצעו בהן). לדברי סטיבן, המחקר לא מומן בידי פייסבוק או כל חברת מדיה חברתית אחרת.

"המידע הגולמי על היקף השימוש באפליקציות ישמש אותנו למחקרים נוספים בעתיד, כמו בדיקה של מגמות שימוש לאורך זמן ודפוסי שימוש של משתמשים שונים באפליקציות", אמר סטיבן. "במחקר הנוכחי מדדנו את היקף השימוש באפליקציות, ומדי שבועיים התבקשו המשתתפים לענות על סקר שמדד את הרווחה הפסיכולוגית שלהם".

בתום תקופת המחקר ביצעו החוקרים ניתוח סטטיסטי, שבמסגרתו בדקו התאמה בין היקף השימוש ברשתות חברתיות ובין תחושת הרווחה הפסיכולוגית של הנשאלים. התוצאות היו ברורות: קשר חיובי מובהק בין היקף השימוש ברשתות ובין הרווחה הפסיכולוגית. ובמילים פשוטות: ככל שהנשאלים השתמשו יותר ברשתות חברתיות - כך עלתה תחושת האושר שלהם.

כשהחוקרים הפרידו בין סוגי הרשתות החברתיות לפי סוג הקשרים שמאפיינים אותם, התקבלו ממצאים מעניינים עוד יותר: "בפייסבוק ובאפליקציות מסרים מיידיים כמו ווטסאפ יש אינטראקציה אישית יותר לעומת רשתות כמו אינסטגרם, טוויטר או פינטרסט", הסביר סטיבן. "בפייסבוק ובאפליקציות מסרים מיידיים יש סבירות גדולה שהמשתמש ישוחח עם בני משפחה וחברים או ייחשף לפרסומים שלהם.

"לעומת זאת, בטוויטר ובאינסטגרם יש סבירות גדולה יותר להיחשף לפרסומים של אנשים שהמשתמש לא באמת מכיר באופן אישי, אלא מותגים, משפיענים וכוכבים. זה לא שאין שם קשרים אישיים, אבל זו חוויה שונה לעומת הפיד בפייסבוק. מחקרים שבחנו איך אנשים משתמשים ברשתות חברתיות מחזקים את החלוקה בין סוגי השימוש".

איך אתה מסביר מחקרים שמצאו קשר בין שימוש ברשתות חברתיות ובין דיכאון בקרב בני נוער?

"זה שדה מחקר מתפתח, כך שמחקרים ישנים יותר שבחנו אוכלוסיות ממוקדות יותר עשויים להניב ממצאים אחרים".

לדברי סטיבן, ממצאי המחקר מחזקים את התיאוריה המקובלת שלפיה קשרים עם חברים ובני משפחה הם חיוביים: "זיהינו השפעה חיובית חזקה של משך השימוש בפייסבוק ובמסרים מיידיים, בשעה שבכל הרשתות האחרות, כמו טוויטר ואינסטגרם, לא היה אפקט כזה. זה לא שהן מזיקות, אבל אין להן השפעה על הרווחה הפסיכולוגית.

"זה עוזר לנו להבין מה קורה: ההנחה שלנו היא שלשימוש במדיה חברתית לחיקוי שיחות פנים אל פנים עם חברים ומשפחה יש את אותה השפעה פסיכולוגית שמצופה מקשרים חברתיים רחבים. שימוש במדיה חברתית כדי להיחשף לחדשות ולמשפיענים לא מזיקה, אבל גם לא מועילה פסיכולוגית".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'דיגיטל' ותישארו מעודכנים

לא לשפוך את התינוק עם המים

לטענת סטיבן, ממצאי המחקר צריכים להשפיע על האופן שבו הציבור בכלל ומחוקקים בפרט מתייחסים לרשתות חברתיות. "ממשלות ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות בוחנות סוגיות של שימוש ממכר בטכנולוגיה, ובכלל זה מדיה חברתית. המחקר יכול לשמש כידע בהליכים כאלה", אמר. "אנחנו לא אומרים שפייסבוק היא גלולת אושר, אלא שצריך להיות זהירים יותר ולבחון את הדברים בצורה מדעית. אלו נושאים מורכבים שצריך לבחון לאורך זמן, ונדרש מחקר מבוסס כדי להבין את הסוגיה.

"הממצאים שלנו אומרים שרגולציה לתעשייה הזו צריכה להיעשות באופן זהיר. יש אפקט חיובי לשימוש בווטסאפ ובפייסבוק. רגולציה או המלצה לאנשים שלא להשתמש בהם לא יהיו חיוביות. יהיה מועיל יותר לחנך משתמשים לחשוב על האופן שבו הם משתמשים בפלטפורמות הללו ולהתמקד בקשרים חיוביים".

סטיבן ציין לחיוב את השינויים שהכניסה פייסבוק באלגוריתם פיד החדשות שלה בינואר אשתקד, כך שיציג יותר תוכן מבני משפחה ומחברים על חשבון תוכן מעמודים ומאתרי חדשות. "זה היה מהלך טוב. אני בטוח שהוא התבסס על מידע פנימי, אבל נעשה גם בתגובה לפרסומים שלפיהם השימוש בפייסבוק מזיק", אמר.

"מחקר כמו שלנו יכול להוסיף מידע שייסיע לאופן שבו פלטפורמות מתייחסות לרווחת המשתמש ולהתחשבות בו כחלק מהמדיניות שלהן", לדבריו. "יש דברים ממש לא טובים שמתרחשים בפלטפורמות האלו ויש הרבה מידע שגוי, אבל צריך לבחון אותן בצורה רחבה יותר ולשאול איך משתמשים בהן. אם משתמשים בהן בדרך חברתית זה יכול להיות בריא, אבל אם משתמשים בהן כדי להיחשף לדעות קיצוניות זה לא יהיה בריא".