נקרע לכם הצ'ק, האם הוא עדיין תקף?

קיבלתם צ'ק והוא קרוע? האם תוכלו לגבות איתו כדין שטר חוב? או שהקריעה שלו גורמת להפיכתו לשטר קורע שתוקפו נגמר. הרב יהודה שטרן בטורו על הלכה מעשית (מה הדין?)

הרב יהודה שטרן | כיכר השבת |
(צילום: shutterstock)

א. מקור הדין

הגמרא בבא בתרא (קסח ע"ב) אומרת ששטר קרוע אשר ניתן לזהות על פי צורת הקרע שבו כי הוא נעשה בכוונה תחילה (קרע של בית דין) הרי ששטר זה פסול ואין לו כל תוקף, וזאת משום שקיימת סבירות כי השטר נקרע בשל איבוד תוקפו כגון בגין פירעון החוב וכדו'. לעומת זאת שטר שנקרע מעצמו, כגון שנוצר קרע בקימוט כפליו וכדו' הרי שהשטר עומד בכשרותו

בהמשך הסוגיא מובאת שיטת רב יהודה הסובר כי קרע הפוסל את השטר מוגדר כקרע של בית דין אשר מקום חתימת העדים, מקום כתיבת התאריך ומקום כתיבת סכום קרועים, וממילא ניתן להסיק כי השטר נקרע בשל פירעונו או בשל איבוד תוקפו מכל סיבה שהיא.

אביי סובר כי קרע בית דין הינו קרע של שתי וערב על פני השטר, ובאופן שאין כל ספק כי מישהו בכוונה תחילה ביצע את הקריעה.

הריטב"א (שו"ת סי' קטז) מבאר כי דין הגמרא לעניין שטר קרוע מתייחס אל שטר הלוואה (שטר חוב) בלבד, אשר מטיבו ומטבעו צפויים בו שינויים שכן הלווה עתיד לפרוע את חובו והמלווה עתיד לקרוע את השטר או למוסרו ללווה, בשטר זה יש לחוש כי הקרע נעשה בשל פירעון החוב, אבל שטר קניין או שטר מתנה שנקרע, אין הוא מאבד מכשרותו והקניין נשאר בתוקפו ללא כל שינוי.

ב. קרע שתי וערב

כתב הש"ך (חו"מ סי' נב סע"ק ז) כי קרע השתי והערב צריך להיות על פני כל כתב השטר משום שאם נאמר כי די בחתך של שתי וערב חלקי, אזי נתת את דבריך לשיעורים שהרי אין כל סבירות כי כל קרע קטן יפסול את השטר, וממילא ברור כי קרע השתי והערב שפוסל את השטר צריך להיות על פני כל הכתוב בו.

פרי חדש (אהע"ז סי' קכה סעי כ) כתב להוכיח שלא כשיטת הש"ך ושלא נדרש קרע שתי וערב על פני כל כתיבת השטר. הוכחת הפרי חדש מבוססת על שיטת הריב"ש (סי' שפג) הסובר כי כתובה שנקרעה לשני חלקים הרי שהיא פסולה בין השאר מטעם דין קריעת שתי וערב, וממילא מוכיח הפרי חדש שקריעת השתי והערב איננה צריכה להיות על פני כל הכתוב בשטר, אלא די בקרע משמעותי שנעשה בכוונה תחילה כדי לפסול את השטר. כסברת הפרי חדש כתב התפארת יעקב (חו"מ סי' נב סע"ק ה) כי גם הש"ך לא התכוון שקרעי השתי והערב נדרשים להיות ממש על פני כל הכתוב בשטר, אלא די בקרע שתי או בקרע ערב על פני השטר כדי לפוסלו, אך לא נדרשת קריעה כפולה גם של שתי וגם של ערב על פני כל הכתוב בשטר.

ג. שטר שנקרע לשניים

להלכה פסק השולחן ערוך (חו"מ סי' נב סעי' ב) כי שטר שנקרע לשני חלקים הרי שהוא פסול ולא ניתן לגבות באמצעותו "שטר שבא לפנינו קרוע קרע בית דין והוא שקרוע במקום העדים והזמן והתורף או שקרוע שתי וערב פסול ואם ניכר שנעשה בסכין אפילו אם לא נקרע שתי וערב פסול נקרע לשניים גרע טפי מקרע בית דין ופסול..."

הסמ"ע (סע"ק ו-ז) מבאר כי פסלות שטר שנקרע לשני חלקים היא דווקא במקרה ששני החלקים נפרדו האחד מהשני ואינם מחוברים כלל.

עוד כתב הסמ"ע כי קריעה לשני חלקים פוסלת דווקא במקרה שתוואי הקרע איננו בכפלי השטר, משום שקרע בתוואי זה יש בו כדי להוכיח על קריעה בכוונה תחילה, אבל קריעה בתוואי קפלי השטר אשר יכולה להיגרם באופן טבעי אין בה כדי לפסול את השטר.

בעניין זה כתב הש"ך (חו"מ סי' נב סע"ק ח) כי קרע בכפלי השטר אינו פוסל כל עוד הקרע אינו במקום חתימת העדים, התאריך והתורף (מקום כתיבת סכום החוב), אבל קרע במקומות המוגדרים כקרע בית דין (מקום חתימת העדים, התאריך והתורף) הרי שהוא פוסל את השטר.

סברת הש"ך מבוססת על הטיעון שקרע בכפלי השטר איננו מתרחש באופן פתאומי אלא זהו תהליך הנפרש על פני תקופת זמן, וממילא היה על בעל השטר לזהות את תחילת התרחשות הקרע ולפנות אל בית הדין לצורך כתיבת שטר חדש, העובדה כי בעל השטר הניח לקרע מבלי לפנות אל בית הדין יש בה לדעת הש"ך כדי להוכיח כי השטר איננו תקף ולכן בזמן אמת בעל השטר לא פנה אל בית הדין.

מן האמור כתב הבאר היטב (חו"מ סי' נב סע"ק ח) כי בעניין קריעת השטר לשני חלקים במקום חתימת העדים, הסכום והתאריך, קיימת מחלוקת בין הסמ"ע והש"ך ובפתחי תשובה (שם סע"ק ג) כתב כי נהגו לפסוק כהסמ"ע משום שקרע במקום הכפל הוא דבר שכיח ואין בן כדי להוכיח על פסלות השטר.

ד. העולה מן הדברים

מן האמור עולה כי קרע שאיננו נראה כטבעי הרי שיש בו כדי לפסול את השטר, אך קרע שניתן לזהות את אופן התרחשותו וכגון קרע בכפלי השטר, הרי שאין בו כדי לפסול את השטר וממילא צ'ק אשר קרוע בכפליו ניתן לתבוע את דמיו בבית הדין.

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה התלויה בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה לגופו.

לתגובות stern1416@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר